מכללת אורנים 31.05.2026

שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים.

בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון

פתחנו בכמה מילים על תפקידו של המשוב שנתנו על הטיוטות של המסה האישית: על ההערות שנועדו לדחוף לעבר מה שהמסה עוד יכולה להיות. סיפרנו קצת על ניסיונותנו כמקבלי משוב (מתנה יקרה מפז כשהיא ניתנת ברצינות). כמות ההערות על גבי הדף – הבהרנו לא במילים האלה – אינה מעידה על חסרונה של המסה, אלא על האופן שבו מצטייר בעיני רוחנו השלב הבא של הכתיבה.

אחר כך דיברנו על העקרון של Show, don’t tell והשתדלנו להמחיש בדוגמאות את הצורך להמחיש בדוגמאות. הזכרנו את התפיסה שהפרטים הקטנים טומנים בחובם את העיקר, ושהסיפור הספציפי קודם להצהרה הכללית ונותן לה תוקף. מכאן נובעת הבקשה החוזרת ונשנית שלנו לתאר מקרה ספציפי, הסברנו, והתלמידות חייכו כי ידעו מניסיון שהיא אמנם חוזרת ונשנית. "החוויה הממשית שלנו מתבססת על פרטים, והם שמעוררים גם הזדהות אצל הזולת", ניסינו. אולי זז משהו ואולי העמסנו יתר על המידה. רק כשהתחלנו לעבוד, כל אחת וההערות שקיבלה, נכנסה בכיתה רוח תזזית של למידה ועבודה. עמוס, יעל ונגה ל. הסתובבו בין התלמידים.ות, חשבו יחד איתן מה נחוץ כעת כדי להמשיך.

במפגש השני הקריאו תלמידה ותלמיד ממסותיהם. הצטרפו אלינו סיגל ונגה, מה שהפך את הכל לחגיגי יותר. לא נוכל לספר הרבה, משום שהדברים התרחשו ב"מעבדה" (זו האישית והקבוצתית שבה הדברים נמצאים תמיד בעבודה, תמיד באמצע) כפי שכינתה אותה סיגל, שלימדה אותנו כיצד עשוי להיראות משוב הניתן מנבכי המעבדה – מזמין אותנו להיות אמיצות, ולו כדי להצליח לומר: "זה יותר מדי בשבילי עכשיו. בפעם אחרת."

בכיתה יא' של ענבל המאירי ועומר בן דוד

חזרנו אל הובס והאתיקה החוזית. הדיון שהיה במרכז החלק הראשון של השיעור עסק בשאלה: מדוע, אם בכלל, עליי לציית לחוקים - גם כאלו שאיני מסכים להם? אם המוסר הוא אמנה חברתית, או חוזה - מתי בדיוק הסכמתי לו? ואם לא הסכמתי לו, מה הופך אותו למחייב עבורי? בחנו טיעונים שונים הנוגעים לאפשרות להסכמה עקיפה לחוזה, למשל מעצם הבחירה שלי להישאר במדינה, או על בסיס שיקולים של הוגנות, וביחס לכל טיעון - גם ביקורות אפשריות.

בחלק השני, המשכנו מהחוזה המוסרי לזה האסתטי, שבין האמן, ליצירה ולקהל. כתרגיל פתיחה, ביקשנו מהקבוצה לכתוב משפטי פתיחה לסיפור האוטוביוגרפי שלהם. אספנו את הדוגמאות השונות (שונות מאוד! יערה פתחה את את סיפור חייה במשפט 'צניעות היא רק אחת מבין התכונות הבולטות הרבות שלי',  ונורי פתחה בזיכרון ילדות שמלווה אותה, בו פסעה לצד מסילת הרכבת).הסכמנו שהיצירה הספרותית, כבר במשפטי הפתיחה שלה, מציעה אפשרות לחוזה שכזה, ובהתאם - עברנו על פתיחות שונות ליצירות גדולות, ושאלנו על סוגי החוזים שהן מציעות. דילגנו לנו בין דון קיחוטה, למובי דיק, לאנה קארנינה ולאף של גוגול - ושאלנו על סט הציפיות הנוצר בעקבות קריאה בכל אחת מהפתיחות: האם, למשל, המספר מציג בפנינו חוזה אמין? רציונלי? סוריאליסטי? פארודי? 

אנחנו היינו מרוצים למדי מהמהלך הפילוסופי-ספרותי שהצגנו השיעור, אבל הכיתה... הייתה לא מאוד מפוקסת: כולם כבר עייפים לקראת סוף השנה, והמחשבות נדדו בעיקר לבגרות הקרובה בהיסטוריה. נמשיך עוד קצת בשבוע הבא, בכוחות אחרונים לשנה הזו. 

בכיתה יב' של נגה וייס ויונתן דיין

מפגש נוסף של שיחות אישיות ו"הגנה" על עבודות החקר. מתברר שזו באמת הייתה החלטה מצויינת לקיים את השיחות האלה, גם בגלל שזו דרך נהדרת להיחשף להתילך העבודה של התלמידים ולמידת ההשקעה והבקיאות שלהם בנושאים עליהם בחרו לכתוב וגם מפני שזו הזדמנות לסכם שלוש שנים יחד, ברמה האישית. שימח אותנו שקבוצת התלמידות שהגיעו לדרך רוח כדי ללמוד 5 יח"ל ספרות ונרתעו מפילוסופיה כי חשבו שזה תחום דעת מסובך וקשה ללמידה, אמרו (כולן) עד כמה השילוב הזה היה מעניין ופורה. הן דברו על האופן שבו הפילוסופיה נוגעת בחיים עצמם וגם המפגש בין ספרות לפילוסופיה מעניין מאוד. חלק השיוו בין לימודי ספרות בבתי הספר לבין הלימודים ב"רך רוח" ועל כך שבביה"ס מתמקדים בעיקר בניתוח פורמליסטי-סטרוקטורליסטי ובפרשנויות פסיכולוגיות של היצירות, בעוד שב"דרך רוח" נפתחת האפשרות לחשוב על התכנים והצורות הספרותיים דרך רעיונות פילוסופיים, במיוחד דרך אתיקה (כפי שא.ב. יהושע כבר מזמן אמר...) אבל גם דרך זרמים פילוסופיים מרכזיים או דרך הוגים ייחודיים, עתיקים ומודרניים כאחד. היו גם כמה שיחות פחות נעימות (מעטות, אבל היו) שבהן נאלצנו לעמת את התלמידים עם הדרך שבה בחרו להתנהל. בסופו של דבר, אחרי שלוש שנים, אנחנו לא רק מורים לפילוסופיה וספרות, אנחנו גם מחנכים. אולי לא במובן הקלאסי של המילה, אבל חשוב היה לשים גם את זה על השולחן. עם רובם המכריע של התלמידים השיחות היו הזדמנות לומר לשקף להם את הערכתנו ולחזק את ידיהם במהלך האחרון והיפה שעשו במסגרת הלימודים ב"דרך רוח".