שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. מכורח הנסיבות (עימות נוסף עם אירן) אירחנו השבוע (בהרצאה מקוונת) לרגל חודש הגאווה, את האמן, השחקן ויוצר הפרפורמנס עודד (זאזא) צדוק ששיתף את המשתתפים במסע חייו – מילדותו במגדל העמק ובחיפה, דרך ההתבגרות וההתמודדות עם שאלות של זהות ושייכות, ועד לעצם היום הזה. הוא סיפר בכנות על התחנות המשמעותיות בחייו הבוגרים, על היציאה מהארון, ועל האופן שבו האמנות הפכה עבורו לא רק למקצוע אלא גם לדרך להבין את עצמו ולהביע את קולו

שבוע 30 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. מעמד סיום המפגש השלושים בכיתה י"ב, בית חינוך בר אילן. מפגש? ובכן, זהו אירוע הסיום שלנו. האירוע שבו אנחנו נפרדים מכיתה י"ב המופלאה שהלכנו איתה בדרכי הרוח בשלוש השנים האחרונות. בדברי הפרידה שלי, ציטטתי בפרפרזה את בורחס, שמדבר על הריחוק שכופה הדיבור העקיף על הסיפור. זה בדיוק מה שעומד לקרות בדברים הבאים שבהם אנסה, ללא הצלחה, לספר על חוויותינו ותחושותינו מהערב שעברנו. ראשית, נקדים ונודה לכל הצוות המורחב ביותר של דר

שבוע 30 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המפגש הוקדש כולו להקראת המסות של התלמידות, למעט ההתחלה שלו, שבה היתה לנו אורחת, כרמל, תלמידת יב׳ מדרך רוח אורנים, שסיפרה על עבודת הגמר שלה, וסימנה אופק מסויים שאליו יכולות להתפתח המסות הראשונות של כיתה י׳. כרמל ענתה בנדיבות ובתבונה לשאלות שעלו מכל עבר, על תהליכי העבודה וגילוייה. נגה לביא הצטרפה אלינו לכל אורכו של המפגש, עזרה לנו להיווכח שגם כשיש שלושה מבוגרים בחדר כל אחת מביאה