המפגש הראשון שלנו השנה בבת ים היה נהדר. אני מוצאת שיש נחמה עבורי בפגישה הזאת עם הילדים בימים הקשים והעצובים שעוברים עלינו. הגיעו 26 חברות וחברים. חלקם חדשים, חלקם ותיקים. היתה לנו שמחת פגישה אמיתית. אחרי ארוחת הצהריים התיישבנו במעגל ודיברנו על מה שעושים בדרך רוח- חושבים מחשבות ורעיונות ומביעים אותם בקול, מקשיבים לזולת ומתעשרים במחשבה חדשה, בהבנה אחרת. עמדנו גם על השוני מלימוד בכיתה בה בדרך כלל מצפים מאיתנו לתשובה נכונה, חד משמעית, לאו דווקא אישית. המשכנו במשחק הכרות. חילקתי א

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו להתאוורר קצת עם סרט אנימציה. הצטיידנו בפופקורן ועוגת תפוחים. הסרט סיפר על לטאה וצב שחיים להם באקווריום בכיתת בית ספר.  הלטאה, שמו ליאו, הבינה שהחיים קצרים והוא לא הספיק לחוות את העולם. הוא מצא את עצמו בסופי שבוע נמסר לפי התור לילדי הכיתה. התוכנית שלו בהתחלה היתה לנסות לברוח אל העולם הגדול אבל מהר מאוד הוא מצא שהרבה יותר מעניין ונכון לעזור לחברים החדשים בשיחות נפש מרחיבות לב. בסוף הסרט דיברנו על דמויות שאהבנו יו