יסודי בת ים 31.10.2024

המפגש הראשון שלנו השנה בבת ים היה נהדר. אני מוצאת שיש נחמה עבורי בפגישה הזאת עם הילדים בימים הקשים והעצובים שעוברים עלינו.

הגיעו 26 חברות וחברים. חלקם חדשים, חלקם ותיקים. היתה לנו שמחת פגישה אמיתית. אחרי ארוחת הצהריים התיישבנו במעגל ודיברנו על מה שעושים בדרך רוח- חושבים מחשבות ורעיונות ומביעים אותם בקול, מקשיבים לזולת ומתעשרים במחשבה חדשה, בהבנה אחרת. עמדנו גם על השוני מלימוד בכיתה בה בדרך כלל מצפים מאיתנו לתשובה נכונה, חד משמעית, לאו דווקא אישית. המשכנו במשחק הכרות. חילקתי את הילדים לזוגות שלא הכירו זה את זה. ביקשתי שכל אחד יספר לחברו משהו על עצמו. אחרי כמה דקות של שיחות אישיות התכנסנו שוב למעגל. כל זוג עמד במרכז המעגל וסיפר פרט אחד על החבר החדש (מה שמו, באיזה כיתה הוא לומד, מה הוא אוהב לעשות, לאכול, איזה צבע הוא מעדיף, כמה אחים יש לו, איזה מקום אהוב עליו במיוחד).

אחרי הסבב כולנו הכרנו את שמות החברים וגם משהו קטן ונחמד מאפיין.

יצאנו להפסקה. הילדים שיחקו יפה, התערבבו לגמרי במשחק כדורגל. היה כיף לראות אותם.

לחלק השני של המפגש הגיעה סיגל. חילקנו את השיר של זך 'אני רוצה תמיד עיניים'. סיגל קראה את השיר. עמדנו על מילים בולטות בו, על צלילים שחוזרים על עצמם. סיגל הסבירה שלצלילים מסוימים יש משמעות שיכולה להיות שונה בכל שיר. הצליל E שחזר על עצמו נשמע במקרה הזה כמו "בכי של תינוק חופר" , כך אמר אחד הילדים.  ילדה אחרת אמרה שיש משהו תובעני ומתעקש בדרישה של זך לעיניים בהם הוא רואה את יפי העולם. סיגל ביקשה מהילדים שיחשבו על משהו אישי, פרטי שהם רוצים. היה סבב מעניין. אחד הילדים אמר שהוא "רוצה להקריב את חייו למען המדינה". סיגל התעכבה על זה. היו ילדים שהשיחה היתה להם כבדה. הבטחתי שבשבוע הבא נתפצל לשתי קבוצות ותהיה הזדמנות ליותר ילדים להביע את עצמם. היו ילדים שביקשו לכתוב. גם את זה נשמח לעשות בפעם הבאה.

תודה על מפגש יפה ומשמח. הלוואי תהיה שנה טובה, שנה של שמחה וצמיחה.