שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהחלטה מודעת – שאת תוצאותיה לא צפינו – סיכמנו שניתן להמשך הקריאה והדיון במיתוס של נרקיס ואכו כמה זמן שיידרש. התחלנו בלהיזכר ולהזכיר מה קראנו ואיפה עצרנו. כתבנו על הלוח נקודות שהתלמידות.ים העלו בפעם הקודמת. אט-אט צללנו לקריאה, ועל הדרך שמטנו קצת (או הרבה?) את השעה ולוחות הזמנים. אחרי שסיימנו לקרוא יחד התפצלנו לחברותות. ביקשנו לבחור תיאור/ משפט שמצא חן במיוחד. אחרי ההפסקה אספנ

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו.  את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות.  הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד,  על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי