למפגש שלנו הגיעה סיגל (כבר טוב!) שפתחה בסערה עם שיחת חברות בבית קפה. אני, שלא יודעת להפיק סיטואציות כאלה אבל מכירה בנחיצותן, נהניתי מאוד ושמחתי בשיתוף הפעולה המיידי והמשעשע של הילדים שנכנסו מיד לראש. אחרי כמה דקות של פטפוטים נשיים שכללו מחוות גוף ואינפוף קול, נאספנו להמשך עבודה. סיגל ביקשה שנחשוב על דמות עליה נרצה לכתוב. כל אחד אמר על מי הוא מעוניין לכתוב. סיגל שאלה שאלות שהביאו למחשבה על החיבור של הכותב לדמות, עד כמה היא מוכרת לו מחד ועד כמה היא מספיק רחוקה מאידך. עד כמה הרו

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות