השבוע ה-18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״ על הפכים שמשלימים זה את זה. השאלות שנשאלו: למה צריך שכל העולם יידע שהיפה הוא יפה? למה כתוב רק הפכים? מה הכוונה ב: ״כל העולם יודע שהיפה הוא יפה, וזה המכוער״? למה בשתי השורות האחרונות הוא משתמש בשמות מעליבים (רע, מכוער)? למה כל העולם יודע ש״היפה הוא יפה״ וש״הטוב הוא טוב״ - יש כאלה שלא יודעים. השאלה האחרונה נבחרה. ירין - לא יכול להיות שכל העולם יודע וכמה בודדים לא. ״כל

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק והדר): כעשרים דקות לפני תחילת השיעור תפסו אותנו האזעקות, והדר ואני הצטופפנו במקלט ביחד עם חצי מבית־הספר. כתוצאה מכך, גם מניין התלמידים שנשארו איתנו בתום האזעקה היה בערך מחצית, ולכן החלטנו להעביר שיעור משותף. קראנו קטע קצר מתוך ״הדרשה על ההר״ שבברית החדשה, העוסק באהבה לאויבים (מתי ה 43-48, מייד אחרי ״להפנות את הלחי השנייה״). לפני הקריאה הסברתי בשתי מילים על הברית החדשה הקדושה לנוצרים ביחד עם התנ״ך ועל דמו