שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בהתרגשות וגאווה הזמנו את כל קהל בית החינוך לאירוע "טדרוח" שבו שלוש מתלמידות י"ב הציגו את עבודות הגמר שעמלו עליהן מסוף כיתה י' ועד ממש לאחרונה. יעל סעדון הציגה את העבודה שכתבה בהדרכת ד"ר אלון שלו, בה חקרה את היחס בין אמונה באלוהים לבין משמעות החיים בספר קהלת. היא הציגה ארבע גישות שונות ליחס בין אמונה ומשמעות: גישות שלפיהן קיימת תלות בין השתיים (ניהיליזם אתאיסטי - אין משמעות מכיוון שאין אלוהים, ואנטי ניהיליזם

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס המפגש הוקדש כולו לכתיבת המסות. בחלק הראשון קראנו את המסה "איך להיות ילדה" של ארנה קזין. תחרות העותק המקושקש המפורסמת שהגתה יעל איזנברג השאירה אותםן מרוכזיםות מאוד, והם העירו ותהו וסימנו על גבי העותקים שלהם. המסה עוררה הרבה עניין בכיתה וגם פתחה הזדמנות לדבר על כתיבה בגוף שני, על סוגי כותרות, על אירוניה ועוד ועוד. בחלק השני, חזרנו לעבודה על המסות שלהן. רוב התלמידים היו לאחר הגשת

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו שוב בזום :( התחלנו את המפגש בכתיבה שמטרתה לשקף משהו מרוח התקופה, מהימים האלה, לשלב בין חוויות החיים האישיות לזמן ולמקום. התרגיל האחרון בסשן היה לכתוב במילה אחת מה שלומך בצליל אחד או במילה אחת, ואז עשינו סבב שהיו בו כל מיני צלילים ומילים שנעו על הרצף שבין סבבה לממש באסה. לאחר מכן התחלקנו לחדרים וכל חדר קיבל טקסט מיומן אישי, של א.ד. גורדון, חנה סנש או אתי הילסום. התלמידים