top of page

אוניברסיטת בן גוריון 29.04.2026

  • תמונת הסופר/ת: דרך רוח
    דרך רוח
  • לפני 5 ימים
  • זמן קריאה 3 דקות

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון.


בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס

שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד.

התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית.

בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

בעצם, אנחנו לומדים את עקרונותיו של דיויד יום שכבר למדנו, ביחד עם ביקורתו של קאנט והצעתו החדשה של קאנט, וכל זה "בלי לערב הורים"; אנחנו לא מזכירים כמעט את הפילוסופים בשמם. זו לא מטרת השיעור הזה. הוא לא מושגי, אלא ניסיום לחקור ביחד מודלים שונים של הכרה של העולם.

לא פשוט.

אני מסביר את בעיית הסיבתיות שכבר למדנו מבלי להשתמש במושגים הקלסיים ואת קאנט, כנ"ל. עצרנו בפתרון של קאנט ונמשיך בשבוע הבא.

 

בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות

התחלנו את המפגש בשיחה קצרה על שיחות על אלימות, ועל "שיחות בית ספר" – שהתברר שידוע שהן אינן שיחות כלל. המשכנו בקריאה של קטעים מהמאמר של נוזיק על מכונת החוויות וגם מהספר שלו "The Examined Life". שקלנו מה הם חיים ראויים דרך מה אנחנו רוצים מהחיים, או מה חשוב לנו בחיים, וניסינו להתרחק דווקא מהשאלה מה הוא האושר שהכל מסכימים שיסכימו הכל שהוא רצוי. התלמידותים לא השתכנעו שלא להתחבר למכונה ולא נראה לי שמישהו מאיתנו - נוזיק או אני - ניסה ממש לשכנע (אבל נראה שאפשר להשתכנע שתופעה קיימת כי יש מנגנון נאה שמסביר אותה). זיהינו התייחסויות לאפולוגיה ולמיל, לאופי ולהבחנה בין תופעה וממשות. ברקע ביקשתי מהתלמידותים שישקלו את האופן בו מיל נוטע את צידוקיו באמפירי. נחזור לזה כשהתלמידותים יסבירו לי, בשבוע הבא, באיזה אופן הדיון במכונת החוויות מעלה (עוד) ביקורת על תועלתנות. גם יום יעזור.את החצי השני של השיעור פתחנו (איתי, עדי) בחזרה קצרה על המפגש הקודם כדי להמשיך מהנקודה שבה עצרנו, בשאלות ששאלנו על יצירתה של יוקו אונו והאופן שהיא מפעילה אותנו הצופות. לתוך הדיון על מסגרת היצירה והקול המספר (שאמנם לא נוכח בפרפורמנס כפי שהוא בספרות), הוספתי את האבחנה של וויין בות' לגבי הסיפורת כמעשה תקשורת, כפעולה רטורית שלגביה יש לשאול "מי אומר.ת?", "איך זה נאמר?" ו"למה דווקא כך?", שמטילה על הקורא.ת אחריות אתית. הצגתי באופן רשמי יותר את הרעיון של מספר לא מהימן, שכבר הופיע בדיונים שלנו בדרכים שונות, כולל בתרגיל כתיבה שהתנסינו בו, וכן את מושג המחבר המרומז. אני חושבת שהרעיון הובן, אבל עוד נחזור לזה בשיעור הבא ותהיה הזדמנות לבדוק את זה, ואולי בשבילי למצוא דוגמאות טובות יותר. זה היה הרקע שלנו לקריאת הסיפור "הלב המדובב" מאת פו. קראנו יחד ברצף, ובסוף הקריאה התחלנו לדבר על הטקסט. הבחנו בין שני הסיפורים שמופיעים בטקסט, זה שבו הדובר מספר וזה שבו הרצח מתבצע. ניסינו להבין עם מי הדובר מדבר והאם זה בכלל משפיע על האופן שבו הסיפור מסופר. שאלנו מה התכלית שהוא מנסה להשיג בסיפור שלו, והאם הוא כן משוגע או לא משוגע. בשיעור הבא נחזור לסיפור ונתעכב על כמה קטעים לקריאה צמודה יותר ונתייחס לכמה שאלות באופן מובנה יותר.

 

בכיתה יב' של יעל איזנברג ונוריאל פריגל

בחינת הבגרות באתיקה! בהצלחה לתלמידים 😊

 

בכיתת הספרות הערבית של עלי זבידאת ואבי-רם צורף

(עלי) המפגש הראשון לאחר תקופה ארוכה של נתק דרש פתיחה שתיצור חיבור מחודש בין התלמידים לבין הפרויקט, ובינם לבין עצמם – אל הרגשות, המחשבות המבולבלות, ואל היכולת לכתוב, לחשוב וליצור מחדש.

לשם כך פתחתי בתרגילי כתיבה פשוטים כמעין “חימום”, עד שהגענו לתרגיל המרכזי, שבו התבקשו לכתוב מונולוג כמעין שיחה עם כיסא הלימודים שלהם, שממנו נעדרו זמן רב ושאליו חזרו לבסוף.

כתיבתם של התלמידים הייתה מגוונת, אך חלקם אף הפתיעו במיוחד בתיאוריהם היפים, בדיאלוגים הזורמים, בשפה העשירה ולעיתים אף בהומור העדין שבו תיארו את מה שעבר עליהם ועל כולנו.

התרגיל חשף עד כמה עמוק היה הכאב שעברו בתקופה הקשה – במציאות רחוקה, בלתי מוגנת ולא בטוחה, בתחושת פחד, זרות ונטישה. זאת בניגוד למה שתיארו בתחילת המלחמה, כאשר ראו בה תחילה “דבר טוב” בשל ההיעדרות מבית הספר. בתוך מציאות המלחמה עצמה הם הביעו סלידה ממנה וציפייה נרגשת לסיומה. לצד זאת, ובמעין ביישנות, עלתה גם תחושת געגוע לפרויקט, ללימודים ולכתיבה.

לאחר התרגיל הזה הרגשתי שהתלמידים כבר נכנסו לאווירה.

(אבי-רם) אחרי הפסקה ארוכה, ארוכה מדי,  חזרנו ללמוד. התחלנו בחזרה על הפרק הראשון שקראנו אי אז לפני תחילת המתקפה על איראן. קראנו יחד את האזהרה של מייג'ור הזקן לחיות, שלא ירכשו את מידותיו של האדם. אני הקראתי את הטקסט בערבית, תוך שאני כושל ב-غ שלי שנשמעת כמו ر, ובניקודים השונים,  ואחר כך התלמידות.ים קראו בעברית,  ולאחר מכן ערכנו רשימה של מילים חדשות בעברית שאת פירושן ניסינו להבין מתוך התרגום המקביל מאנגלית לערבית. ניסינו לחשוב על פשר האזהרה של מייג'ור הזקן ועל סכנת הכוח המשחית.  לקראת הסוף גם עברנו כבר לפרק השני,  להכנה לקראת המרד...

תגובות


  • Facebook

ליצירת קשר
liorp67@gmail.com
050-587-5544

דרך רוח

לקידום מדעי הרוח בישראל

(חל״צ)

bottom of page