שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון יש מחוות יומיומיות־חגיגיות כאלה: להגיע לכיתה עם שקיות של פופקורן (תודה לנגה!). כל שקית תובעת המתנה דרוכה של שלוש דקות ליד המיקרו, להשגיח שלא יישרף. מתי זה היה שביקשנו לכתוב במשך שלוש דקות ברצף זיכרון שעולה בנו? ריח של שקית פופקורן קנויה לא מזכיר שום דבר חוץ מריח של שקית פופקורן קנויה, אבל איזו התרגשות והכרת תודה שהיא מעוררת. צפינו יחד ב"שמש נצחית בראש צלול" שסלל לנו עוד נתיב לע

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור שלנו היום מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בונים חומר לבד חלק שני: חווים חומר חלק שלישי: מדברים מעט על החומר ומדברים הרבה על עבודות גמר. אנחנו מתחילים בשאלה: למה אתם מדברים ולמה בלגן בכיתה? הרי אור ואני כאן. לא רואים? התשובות צפויות, משמחות ומרימות לנו להנחתה. "אנחנו לא מפחדים מכם". היא התשובה הבולטת. "אין דיסטנס" אם היה כאן כמו בית ספר היינו פוחדים ושותקים. מכאן אנחנו מגי

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה השיעור הראשון אתמול הוקדש למבוא למחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית. לצערי הרב הנוכחות בכיתה עמדה על חצי (הכל מוצדק! טיולים סיורים ושאר...). באופן מעניין, דווקא ה"גרעין הפוליטי" והקולני בדרך כלל נעדר, מה שיצר דינמיקה שונה מהדמיונות שלי: במקום שיעור סוער ומלא דיונים וויכוחים, יצא שיעור שקט שלא לומר "כבוי"... ​התכנון המקורי היה לחלק את הכיתה לקבוצות שכל קבוצה תתבקש לשחזר את הניסו