שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם מסה של בכל סרלואי – "מתי גיליתי שאני שמנה". הזדמנות טובה להתחיל לספר מהי מסה, על היותה לא בדיונית, על חיוניותה של סובייקטיביות, על הניסיון. התלמידות נדרכו כבר בכותרת. אמרנו – גם כדי להשהות מעט את הדיון המתפרץ – שאלה מן הסימנים לאפקטיביות של המסה הזו: האופן שבו היא מעוררת דיון ומחשבה, שפע של אסוציאציות, נותנת מילים לדבר שהרגשנו בו אבל לא שמנו עליו את האצבע באופן הזה. בע

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי לקראת הכניסה לחלקו הראשון של הנושא השנתי שלנו - מונולוג - פתחנו בכתיבת אוטומטית של רצף מחשבות, מי שרצו שיתפו באיך היה או בנושא שעלה (התגלתה תמה משותפת של ימי הולדת), והמשכנו לתרגיל כתיבה נוסף, 3 קטעים קצרים שמתחילים ב: עכשיו אני, דווקא אתמול, אבל אני יודע.ת שאת כל זה אפשר היה לספר גם אחרת. ומשם עברנו ליומנים - ל"יומן" הקולנועי של דוד פרלוב, שראינו את הפתיחה שלו, ולקטעים מתוך היו