אוניברסיטת חיפה 10.11.2025

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה.

בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי

לקראת הכניסה לחלקו הראשון של הנושא השנתי שלנו - מונולוג - פתחנו בכתיבת אוטומטית של רצף מחשבות, מי שרצו שיתפו באיך היה או בנושא שעלה (התגלתה תמה משותפת של ימי הולדת), והמשכנו לתרגיל כתיבה נוסף, 3 קטעים קצרים שמתחילים ב: עכשיו אני, דווקא אתמול, אבל אני יודע.ת שאת כל זה אפשר היה לספר גם אחרת. ומשם עברנו ליומנים - ל"יומן" הקולנועי של דוד פרלוב, שראינו את הפתיחה שלו, ולקטעים מתוך היומנים של אתי הילסום ("השמים שבתוכי") ושל רולאן בארת ("יומן אבל"), ומתוך "הזיות של מטייל בודד" של רוסו. 

דיברנו על היומן כמרחב שבו הכותב מארח את עצמו, על נקודת המוצא שלהם - שהם כולם מתחילים ממשבר (פרלוב - ייאוש לנוכח סירובם של המוסדות הרלוונטיים בארץ לקבל את רעיונותיו לסרטים, הילסום - מלחמת העולם השנייה, בארת - מות אמו, רוסו - הבדידות, הנידוי, חוסר הוודאות) - על הממד האישי־אינטימי של היומנים, על הניסיון המודע לרפלקסיה והצורך בהתבוננות עצמית ובתמלול של הרגש והמחשבות, וגם על החריגה מהסיפור האישי (למשל, ההתייחסות למלחמת יום הכיפורים אצל פרלוב). זיהינו את החלון אצל פרלוב במשמעותו הקונקרטית והסימבולית (כמסגרת של התבוננות וכשרטוט של גבולות התודעה, בהמשך למסורת הרנסנסית של פתיחת חלון), ואת התהייה אם לאכול את המרק או לצלם אותו כהחלטה שקשורה למיקום של האני - כחווה או מתעד (והתעוררו שאלות האם זו בהכרח סתירה). קטעים שכל אחת מאיתנו סימנה בקריאת קטעי היומן, עוררו שאלות הנוגעות לעצם פרסום היומנים (האם הם באמת נועדו לקהל קוראים), לקושי לנסח במילים חוויה יחידאית (בהינתן שהשפה כללית ובהינתן הפער בין הרגש לביטוי שלו), ולכתיבת יומן כאפשרות להתפתחות אישית וגם יצירתית, בהתאם למוטיבציה של כתיבת היומן. 

בחלקו השני של השיעור עברנו לדקארט ולהיגיון הראשון. אחרי הצגת הרקע של התקופה (שפתחה דיון על גם מעמדות, לאור העובדה שדקארט כתב דווקא בצרפתית ולא בלטינית), עברנו לשאלות שמעסיקות את דקארט - קיום האל וההבחנה בין גוף ונפש. אנה אמרה שאם הוא אדם מאמין שקשור לכנסייה אז הוא הולך נגד משהו שהוא מאוד מאמין בו, ושחר אמרה שזה כמו להוכיח משהו שאתה יודע שהוא נכון. זיהינו גם אצל דקארט את נקודת המוצא המשברית ואת ההכרח שבהיות לבד כדי להגיע ליסודות הדברים. תפיסת ההפרדה בין גוף לנפש נראתה לרובנו משונה (יערה אמרה שמחשבה לא בהכרח יוצרת תגובה פיזית, אבל תגובה פיזית תמיד יוצרת מחשבה) והעלתה בקשות להמשיך לעסוק בה. 

בכיתה יא' גל לזר ועופר שור

המשכנו את הדיון על אדיפוס המלך. חילקנו את החברים.ות לקבוצות ושלחנו אותםן לנהל דיון על מערכות 2-3 באדיפוס, ואחר כך להציג.דיברנו על המריבה בין אדיפוס לקריאון. אדיפוס מאשים את קריאון שהוא מנסה לקחת לו את המלוכה, למרות שאין לזה באמת הוכחות. ההאשמה מגיעה מהלחץ והחשדנות שאדיפוס נכנס אליהם.קריאון מגיב בשקט, מסביר שאין לו שום אינטרס להיות מלך. הדיאלוג מראה איך אדיפוס משתנה – ממלך בטוח ורציונלי למישהו שמרגיש מותקף וחשדן.יוקסטה היא אשתו של אדיפוס והמלכה. במערכה הזאת היא מנסה להרגיע אתהרוחות ולשכנע שאין מה לפחד מהנבואות.אבל דווקא הדברים שהיא אומרת מקרבים את אדיפוס לגילוי האמת.לאט-לאט רואים שהיא מבינה מה באמת קרה, ולכן מנסה לעצור את אדיפוס מלהמשיך לחקור.האמת על אדיפוס נבנית צעד אחר צעד דרך עדויות ורמזים. למרות שיוקסטה מתחננת שיפסיק, אדיפוס ממשיך כי חשוב לו לדעת את האמת בכל מחיר.הקבוצה גם דיברה על השאלה – האם תמיד כדאי לדעת הכול, או שלפעמים אמת כואבת רק מזיקה.

בכיתה יב' של עדי חבין וקובי אסולין

נפתח בהתוודות (קובי), היה מאוד לא נעים לפתוח את השיעור אתמול עם כיתה מאוד קטנה (זה השתפר עם המאחרים), חלק לא קטן מהח'ברה במיונים או חטפו מחלות שונות (בריאות). החלטתי (קובי) להעמיד סרטונים קצרים שמסכמים הוגים שונים כד י להתמודד עם תופעת המיונים, בהקשר של הכנה לבגרות. באפן כזה נוכל להתמודד יותר טוב עם כתיבת המאסה. בינתיים עשינו שיעור חזרה כולל על דקארט משלבי הספק השונים, עבור בקוגיטו, ולסיום הוכחנו מה שכל אוהדי בית"ר יודעים מזמן, יש אלוהים. התעכבתי בעיקר על המשמעות התרבותי-היסטורית שיש לדיונו של דקארט, אם זה האני, קביעת יעדים למחשבה מדעים וכמובן העמדת החשבה במרכז ההוויה תוך סילוקו של המפגש גוף-עולם מכך, והאופן בו הגוף הוא חלק מכינון הסובייקטיביות האנושית (עיין ערך היידגר ומרלו-פונטי).

אני (עדי) הצגתי לכיתה בקיצור וכפתיחה את ז׳אנר המסה האישית, בכוונה שהתלמידות יתחילו בקרוב את תהליך הכתיבה בהנחייתנו, ושהמסות שייכתבו יהיו מצד אחד טקסטים יצירתיים, ומצד שני - כפי שעבודות החקר נועדו להיות - יכללו עיון בטקסטים חיצוניים, פילוסופיים, ספרותיים או תיאורטיים.

סיימנו את המפגש בסבב שיחות אישיות עם התלמידות.

בכיתת הספרות הערבית של עלי קאדרי ויעל אבוקרט

פתחנו את החלק הראשון של המפגש בהבהרת תוכנית העבודה ביחידות ההרחבה בספרות הערבית. קראנו את הסיפור "שנה נוספת" מאת סמירה עזאם, שהוא אחד הטקסטים הספרותיים שבתוכנית הלימודים. לאחר הקריאה ניתחנו את הנושאים המרכזיים בסגנון ובתוכן, ולאחר מכן הצגתי שאלה מבחינת הבגרות. הקדשנו זמן רב לפתרון השאלה ולמתן הערות טכניות ומהותיות על התשובות – מבנה התשובה, ציטוט משפטים מהטקסט, הבעת דעה או עמדה, ולאחר מכן חיבור בין הצורה לתוכן.

בחלק השני של המפגש, לאחר שסיימנו לפתור את השאלה, הצגתי דוגמאות שונות של "הצעות מחקר" שעל תלמידי כיתה י"ב להגיש עד סוף החודש. נתתי דוגמאות למבנה של הצעת מחקר, ולאחר מכן הצגתי טיוטה של עבודה מחקרית של סטודנטית משנים קודמות, והדגשתי את שאלת המחקר, הפרקים ומבנה העבודה.

המשימה: לבחור יצירה ספרותית מתוך רשימה שמציע משרד החינוך או רומן שקרא הסטודנט, עד לשבוע הבא, כדי שנעבוד על כתיבת הצעות המחקר ואישורן.