שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ