שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כשכבר הייתי בדרך החוצה מהבית, עם שיעור מעולה (לדעתי :) ) מוכן ביד, התקבלה ההחלטה שעוברים ללמוד בזום. כמוני, גם התלמידות התאכזבו מאוד. עד שהתחיל השיעור בדיחות ממורמרות נזרקו לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אם יש משהו אחד משמח שעלה מביטול השיעור בלייב - זה לראות כמה הם ציפו למפגש האמיתי שלנו, כמה הוא משמעותי להן. ברגע האחרון ייצרנו, סיון ואני, שיעור חדש, עם הניסיון מהפעמים הקודמות שמה שעו

המפגש התחיל בדיון מרתק קופצני ואסוציאטיבי שסיגל הנחתה כשעל הלוח היה ציטוט מספר שמות, מעמד מתן תורה. הילדים שמחו ללמוד מונחים חדשים (זמן פרטקטי, דגרסיה) ודיברו באופן לא מסודר על מה שהטקסט מעלה במחשבות שלהם . אני לא יודעת איך סיגל עושה את זה, זה היה דיון כל כך כאוטי מצד אחד ומאידך היה גם מלמד, מעורר מחשבה ומעניין מאוד. היו בקבוצה ילדים שהיה להם פחות נוח בגלל העיסוק באמונה מול מדע וחשיבה לוגית. כדאי לדעתי לחשוב על התחושה הזאת יחד. הסטודנטים לפילוסופיה סינית הביאו איתם הפעם טקסט