הנה סיכום השבוע - השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח במכללת תל חי. זה מה שהתרחש אצלנו אמש:
במגמת הספרות (ד"ר טליה לוי):
המשכנו בקריאת המחזה של ברנרד שאו פיגמליון עד לסוף הדרמתי בו אלייזה עוזבת את פרופ' היגינס ויוצאת לעולם כאישה עצמאית. בתום הקריאה צפינו בקטע הסוגר של שני העיבודים הקולנועיים המפורסמים שנעשו למחזה, פיגמליון (1938) וגבירתי הנאוה (1964).
בשניהם לקחו לעצמם היוצרים את החירות לשנות את הסוף של המחזה ולהחזיר את אלייזה, אחרי שעזבה, לאיחוד רומנטי עם פרופ' היגינס. שאלנו את עצמנו מה משרת הסוף החדש, באילו אופנים הוא מקרב אותנו למיתוס המקורי של פיגמליון, והאם הוא בהכרח מעיד על כניעה נשית.
החלק השני של השיעור הוקדש להיכרות עם נתן אלתרמן ועם הקובץ כוכבים בחוץ. פגשנו בהֶלֶך האלתרמני, מי שהניגון קורא לו לצאת מחדש אל הדרך ולגלות את "כל הדברים שנולדו שנית".
התעכבנו על התפאורה המרשימה שנבנית בשירי הפתיחה ועל היעדר נופי החיים הריאליים. שמנו לב לדוממים המואנשים ומוארים באור חדש ומפתיע—הצמרת גשומת העפעפיים, השקמה שמפילה ענף כמטפחת, הדרך שנפקחת לאורך בציפייה לבוא ההֶלך— ולאופן שבו ההאנשה הזאת מחזקת את הזיקה בין האדם לעולם. ניסינו להיות קשובים למקצב, לחריזה, לצירופים המפתיעים ולקשר הצלילי בין מילים. לסיום שמענו ביצוע של רן דנקר לשיר "פגישה לאין קץ" שהכירו לי התלמידות. נחזור לאלתרמן בשבוע הבא.
במגמת הפילוסופיה (ד"ר אדם ויילר גור אריה):
בחלקו הראשון של השיעור התמקדנו בתפיסה של אריסטו בנוגע לחשיבות העיון \ החשיבה \ הלימוד. בהקשר הזה דנו ב:
א. אחת ההגדרות המפורסמות שלו לאל כ"מושלמות שחושבת את המושלמות של עצמה"
ב. מה מבחינתו משותף לבני האדם, בעלי החיים והצמחים ומה מבדיל ביניהם.
בחלק השני דנו במשל על "האב, הבן והחמור" (שנקרא גם "שוק של דעות") וכן צפינו בשני סרטונים - Paths of Hate ו- Neighbours (מקלארן 1952).
Comments