מכללת תל-חי 20.10.2025

פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

מפגש ראשון עם קבוצה חדשה! פעם ראשונה שלי בלייב (אחרי שתי פתיחות בזום - בקורונה ובמלחמה), בהחלט חוויה מרגשת ומשמחת. שמחנו לראות שהקבוצה מגוונת מאוד - בנים ובנות, מכמה בתי ספר שונים. פתחנו בהיכרות ראשונית שכללה סבב שמות וטקסט אהוב, הופתענו לגלות שלפחות שליש מהתלמידים קורא או צורך תוכן באנגלית אף על פי שזו לא שפת האם שלהם. בלי דיבורים מיותרים התחלנו לקרוא את ההתחלה של אליס בארץ הפלאות. קראנו ומדי פעם עצרנו, למשל כשהמחבר פנה אלינו, קהל הקוראות, ושאלנו - למה הוא עשה את זה? עלו תשובות שונות: הוא מנסה ליצור איתנו ברית או קשר, הוא "יורד" על אליס, הוא "שובר את הקיר הרביעי". המשכנו בקריאה ושמנו לב איך אט-אט חוקי הפיזיקה משתנים, איך החושים מתערבבים. כשסיימנו לקרוא ערכנו על הלוח שני צירים - ציר ההתרחשויות ב"מציאות" וציר הרגשות והמחשבות. שמנו לב לרצף האירועים השופע בשני הצירים ודיברנו על הרבדים השונים של העלילה, בעולם הפנימי ובעולם החיצוני. לאחר מכן נתתי לתלמידות מספר תרגילי כתיבה שעסקו ברבדים אלו, החיצוני והפנימי. הנועזות והאמיץ הראשונים הקריאו את מה שכתבו, וכבר גילינו כמה פנינות. התלמידים הגיבו לטקסטים הטריים ברגישות (וקצת זהירות).

לאחר מכן שאלה אותן סיוון על הרעיונות הפילוסופיים שעולים מאליס בארץ הפלאות. התלמידים לא כל כך הבינו למה הכוונה. הבנו שיש ללכת עוד אחורה ולשאול בכלל מהי פילוסופיה? על מה הם חשבו שיילמדו בשיעורי פילוסופיה? חלקן ענו שהן פשוט אוהבות להתווכח ולהתדיין. כששאלנו - על מה? על מה רצו להתדיין בפילוסופיה, הם לא ידעו בדיוק להשיב. סיוון הסבירה את אופן החקירה בפילוסופיה וקישרה זאת לאליס. היא הדגימה איך למשל הרעיון של סקרנות ואהבת החוכמה נשזר באופייה של אליס.

היה שיעור ראשון מסקרן ומעורר רצון להמשיך להכיר את התלמידים והתלמידות.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

פתחנו עם כמה מילים לכלל בית החינוך של ליאור ופרופ' איילת שביט, ראש החוג לפילוסופיה בתל חי שדבריה על מקומה של הפילוסופיה כעורבת בחיים (בכיכר השוק) ועל החיים הראויים לחיותם, וכמובן האיזכורים של סוקרטס היו פתיחה מצוינת לחטיבה של התרבות היוונית בה אנו מתחילים את השנה.

מירב פתחה בהסבר כללי על יוון העתיקה כ'ערש התרבות המערבית', ראינו כיצד מושגים רבים מתחומים שונים שואבים מושגים שנדנו ביוון העתיקה (למשל סיפור אכילס שימש כמקור לביטוי 'עקב אכילס' המבטא נקודות תורפה). התלמידים הזכירו שפרויד משתמש במיתולוגיה ודיברנו גם על המושג "סוס טרויאני" תלמידים רבים הציגו בקיאות ועניין בסיפורי המיתולוגיה היוונית ומירב התמקדה בסיפורי האודיסיאה של הומרוס וסיפור הרקע על מלחמת טרויה כהכנה למחזה שנלמד (איפיגניה באואוליס) ולשיר מהאודיסיאה.

קראנו יחד את השיר "הדרך לאיתקה" של קוואפיס ודיברנו על המשמעות השונות של המסע המתואר בשיר. הדימוי של מסעותיו של אודיסאוס היא מסע הגיבור של כל אחד מאיתנו.

בשיעור הפילוסופיה, אורי לימד על סוקרטס ומורשתו. בהמשך לשיחה על חשיבות המרחב התרבותי היווני להתפתחות תרבות המערב, דיברתי כיצד הפילוסופיה היוונית היוותה, ועדיין מהווה, בעלת חשיבות תיאורטית משמעותית (למזלנו בברכות לפתיחת שנת הלימודים פרופ' אילת שביט דיברה על פועלו של סוקרטס וכיצד הפילוסופיה שלו אינה מנותקת מהחיים).

התחלנו ללמוד מהי "השיטה הסוקרטית" לחקירה. קראנו בקצרה מהאפולוגיה כדי ללמוד קצת על תפיסתו של סוקרטס וביצענו פעילות קצרה על משפט שרוב התלמידים הסכימו איתו בלי להטיל ספק (המשפט - "חשוב לעמוד בהמנון"). לאחר-מכן, בעזרת שאלות בלבד ניסיתי להבין מה עומד מאחורי ההסכמה. כאשר נאלצו התלמידים להרהר באמירה, התברר שישנם ערכים ועקרונות אשר הם הדברים החשובים לתלמיד. מטרת הפעילות הייתה להציג, כמו שסוקרטס ביצע, חקירה באמצעות שאלות תמימות כדי לאפשר לבן-השיח להבין יותר טוב את האמונות והערכים המנחים אותנו. 

המשכנו בקריאה קצרה מהדיאלוג מנון כדי להציג דוגמא ברורה על האופן בו סוקרטס ביצע את חקירתו (בהקשר זה - אודות "המידה הטובה"). ביצענו סיכום קצר על האופן בו סוקרטס ניגש לחקירה ("איני יודע כלום") ומה מתאפשר באמצעות שיטה זו.

להתרשמותנו היה שיעור טוב והתלמידים הראו עניין. כולי תקווה שפתיחה זו תימשך ותאפשר השנה לימוד מפרה ומעמיק אף יותר משנה שעברה.  

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

בהתרגשות רבה פתחנו את שנת הלימודים. שמחנו מאוד לפגוש את התלמידים לאחר החופשה הארוכה ונראה שגם התלמידים התרגשו נורא. פתחנו את המפגש במשחק 'חבילה עוברת'. המשימות ששובצו בחבילה היו פילוסופיות וספרותיות ונגעו בחוויות של התלמידים מן הקיץ ומן החופשה מחד ובנושאי לימוד משנים קודמות מאידך. הזוכה המאושר זכה בספרו של חיים שפירא 'על הדברים החשובים באמת'. המשחק היה דרך נהדרת להיכנס לעניינים בצורה כיפית ומשעשעת. אחרי המשחק ענייני מנהלה, הודעות, קצת לגבי השנה כתיבת המסות והבגרות ושחררנו את התלמידים להפסקה.

     בחלק השני של השיעור התחלנו בלמידה. בהמשך השנה התלמידים ילמדו בפילוסופיה יחידה שעוסקת בפילוסופיה של המדע בדגש על מכניקת הקוונטים והשפעתה על הפילוסופיה. כקדימון ליחידה זו, פתחנו את השנה בקריאה אקטיבית של שירו של מאיר אריאל 'מה חדש במדע'. כשהשיר מתנגן ברקע, התחלנו בהכרות קצרצרה עם דמותו של מאיר. משם צללנו אל תוך השיר עצמו. הכיתה חולקה ל 3 קבוצות כשכל קבוצה קיבלה בית אחד מהשיר. הקבוצות היו צריכות לזהות את העניין המדעי-פילוסופי בו עוסק הבית ואת עמדת המדע (על פי השיר) המוצגת בו בנוגע לעניין זה. לאחר מכן, נתבקשו התלמידים לחוות דעתם, מסכימים עם עמדת השיר או לא? ולבסוף להעריך כיצד תפיסה מדעית-פילוסופית שכזאת יכולה להשפיע על חיי בני האדם – על חייהם. שמחנו מאוד לראות את התלמידים דנים בשיר בקבוצות ומתחילים לעשות רוח.

     העבודה עם השיר היוותה בסיס להבנה של הקשר בין מדע לפילוסופיה לחיי בני האדם. בהמשך הסמסטר ניכנס יותר לעומק בעניינים אלו. שתהיה לנו שנה פוריה ומוצלחת!