אוניברסיטת תל אביב 15.02.2024
- דרך רוח
- Feb 14, 2024
- 2 min read
יב' – כיתת הפילוסופיה של אושי שהם קראוס:
כמו בכל מפגש (אנושי), גם בכל שעור יש מה שאפשר לכנות "טקסט" ו"סאב טקסט". לשיעור שלנו היו כמה רמות של סאב טקסט השבוע.
הטקסט בשיעור שלנו היה אריסטיפוס ההוגה ההדוניסטי. אחרי באו אפיקורוס (בלי להזכיר את שמו הפעם) ואז בנת'אם ומיל, כמייצגים ויוצרי הדוניזם כללי; התועלתנות.
הזכרנו את מהות התועלתנות ואת עקרון הפעולה האתי שלה, דיברנו על דוגמאות.
החלק התחתי יותר היה התלבטותי. איך אנחנו מכינים את הכיתה המסוימת הזו, בצורה הטובה ביותר, לבגרות.
האם הדרך הנכונה היא ללמד שוב, ואם כן, על פי מודל של שאלה, או על פי ניתוח של תשובה. האם לתת לתלמידים לקרא בספר שחולק להם, או לכתוב על הלוח.
ומה קורה עם המותשים? ומה קורה עם העייפים ועם הזוכרים שכבר כועסים על החזרתיות?
המון התלבטויות, ואני מזכיר לעצמי שגם בעבר היו לא מעט: בכל כיתה, ואולי כך צריך. וחוצמזה, היה אחד...סוקרטס.....שניתן ללמוד ממנו על חכמה...וגם על מהו מורה חכם....
יא' - הכיתה המשולבת (ספרות ופילוסופיה) של יעל איזנברג ועומר בן דוד:
אנחנו ממשיכים ללמוד בחצי הראשון של המפגש אתיקה, ובחצי השני לקרוא את מקבת, מבנה שמזמן המון חיבורים ספונטניים מוצלחים. החלק הראשון הוקדש למושג הדטרמיניזם ולבעיה שהוא מציב בתחום האתיקה.
לאחר שדיברנו על העיקרון הקאנטיאני Ought implies can, שממקם את השאלה המוסרית במצב שיש בו יש לאדם בחירה, עומר הסביר את התפיסה הדטרמיניסטית ושכנע את כולנו שבחירה חופשית היא אשליה, או לפחות שקשה מאוד להתווכח עם הטענה שהיא לא. מה ההשלכות של התפיסה הזאת על שאלת האחריות המוסרית? איך ניתן לראות אדם כאחראי למעשיו כשמאחורי כל מעשה שלו יש שרשרת נסיבות אינסופית שמובילה אותו בהכרח למעשה הזה ממש? כיצד ניתן ליישב את התפיסה הדטרמיניסטית המשכנעת עם המשפט של קאנט, שגם איתו נראה בלתי אפשרי להתווכח? הכיתה ניסתה ליישב את הבעיה, תוך דיון בסוגיות האלמותיות של פיצה או פסטה, שלוש או חמש יחידות מתמטיקה, אוזני המן מבצק רגיל או שוקולד, מקבת או בנקו, אדיפוס המלך ופיזיקת הקוונטים.
אחרי ההפסקה חזרנו לקרוא ב"מקבת", שהסוף לשלטון העריצות שלו נראה קרוב מאי פעם. קראנו את התמונה שמתרחשת באנגליה, אליה נמלט מקדאף, הבוגד המוסרי, במטרה לקשור קשר עם יורש העצר מלקולם ולגייס צבא שיפיל את מקבת מכיסאו. התחבולה שמלקולם נוקט, להציג את עצמו בפני מקדאף כאדם מושחת שיהיה מלך גרוע עוד יותר ממקבת, בלבלה את הכיתה. איזה מין מבחן הוא עושה כאן למקדאף, ולמה חשוב לו לבחון אותו? מה מסמנת השיחה הזאת למקדאף ולמלקולם, ומהי מסמנת בשבילנו, הקהל? ראינו גם כיצד חוזרת בסוף התמונה השאלה שמעסיקה כל כך את המחזה: מה זה אומר להיות גבר. יצרנו הקבלות שונות בין הסצנה הזאת לאחרות במחזה: למעשה הבגידה שפותח אותו, לברית המושחתת שמציע מקבת לבנקו, לדברים של מקבת ושל ליידי מקבת על שאלת הגבריות. לסיום המשכנו לתמונת הכתם המפורסמת, שאליה נחזור גם במפגש הבא, וקראנו עוד קצת הלאה להתעדכן בהתקדמות המרד, כשהפעם הוספנו לקריאה ברוסית גם קריאה באנגלית.
Comments