שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התחלנו בחללית וסיימנו בעבודות הגמר. בדרך עברנו אצל ג'ון רולס. התחלנו את משחק החללית שאולי מוכר לכם בתור "סירת ההצלה" או "הבונקר". כל תלמידה קיבלה פתק עליו התבקשה לרשום שלושה בעלי מקצוע שיעלו על חללית ליישוב פלנטה חדשה. המטרה של כל תלמיד הייתה להכניס כמה שיותר מהרשימה שלו לרשימה שעולה לחללית. הקאץ' הוא שהתלמידים צריכים לבחור מי עולה לחללית בקונצנזוס. בסיבוב השני התלמידים החליפו פת

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור לימודי כמעט אחרון. אנחנו מודיעים לתלמידים על לוחות הזמנים. הם שומעים שהשנה מסתיימת ומביעים צר אמיתי. הם רוצים עוד כמה שיעורים. ובכלל, הקשר שנוצר השנה טוב וחם ועמוק ועצבני ולימודי וחברי והכיתה חיונית ולמדנית, וקצת מפריענית ומאוד חברית וקולגיאלית. אני לא אובייקטיבי? אבל זה גם מלמד על משהו חיובי. אני מלמד את משל המערה מתוך מטרה ללמד את תורת האידיאות של אפלטון. אנחנו מספרים את

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר קראנו מהכתיבה המסאית של התלמידים (שהגיעו) ולאחר מכן סיימנו עם קאנט. בחלק הראשון התלמידים קראו את המסות. זו הייתה חוויה טובה עבורנו, ונדמה לי שגם עבור התלמידים. שניים - מיג וגלי עשו מהלך שלם של כתיבה, והיתר הציגו את התהליך היכן שהוא נמצא - מי שיש לו טקסט חלקי ומי שממש רק פתיחה. המהלכים השלמים היו יפים ומרשימים. גלי כתבה על בדידות וחברות בגילוי ובפתיחות, בטקסט שהוא מצד אחד כמו כרונ

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בהתרגשות וגאווה הזמנו את כל קהל בית החינוך לאירוע "טדרוח" שבו שלוש מתלמידות י"ב הציגו את עבודות הגמר שעמלו עליהן מסוף כיתה י' ועד ממש לאחרונה. יעל סעדון הציגה את העבודה שכתבה בהדרכת ד"ר אלון שלו, בה חקרה את היחס בין אמונה באלוהים לבין משמעות החיים בספר קהלת. היא הציגה ארבע גישות שונות ליחס בין אמונה ומשמעות: גישות שלפיהן קיימת תלות בין השתיים (ניהיליזם אתאיסטי - אין משמעות מכיוון שאין אלוהים, ואנטי ניהיליזם

שבוע 27 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר המשכנו מקאנט אל הקאפו. המלחמה דחקה אלה על אלה את כל המבחנים, הטיולים והאירועים, אז הפעם בלי תלמידי אורט אבין שבטיול שנתי. התחלנו בתזכורת קצרה לגבי המסות. היות שניסוי העבודה הפרטנית עליהן נחל הצלחה חלקית החלטנו להחזיר לכיתה בשבוע הבא ולסכם את התהליך עד כה בקריאה משותפת של הטקסטים של כולם - כל אחד לפי התקדמותו. המשכנו עם קאנט, עד הניסוח השני של הצו הקטגורי - ״האדם כתכלית״. הנוסח כול

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס המפגש הוקדש כולו לכתיבת המסות. בחלק הראשון קראנו את המסה "איך להיות ילדה" של ארנה קזין. תחרות העותק המקושקש המפורסמת שהגתה יעל איזנברג השאירה אותםן מרוכזיםות מאוד, והם העירו ותהו וסימנו על גבי העותקים שלהם. המסה עוררה הרבה עניין בכיתה וגם פתחה הזדמנות לדבר על כתיבה בגוף שני, על סוגי כותרות, על אירוניה ועוד ועוד. בחלק השני, חזרנו לעבודה על המסות שלהן. רוב התלמידים היו לאחר הגשת

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע היינו בפורום מצומצם והמשכנו בקריאה. ניצלנו את הפורום כדי להעמיק בשאלות שהתחלנו לעסוק בהן בשבוע שעבר. בחלקו הראשון של השיעור, המשכנו בקריאה עם טילי אולסן אל התהום של הדינמיקה המשפחתית. הבחנו כיצד זרעים שנזרעו בתחילת הסיפור - הנטישה החוזרת, ההימנעות הרגשית של האם מבתה, והיעדר חום, חיוך וצחוק, באים לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר בחיי הנערה אמילי. בשלב זה צפה שוב השאלה האם האמא

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור שלנו היום מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בונים חומר לבד חלק שני: חווים חומר חלק שלישי: מדברים מעט על החומר ומדברים הרבה על עבודות גמר. אנחנו מתחילים בשאלה: למה אתם מדברים ולמה בלגן בכיתה? הרי אור ואני כאן. לא רואים? התשובות צפויות, משמחות ומרימות לנו להנחתה. "אנחנו לא מפחדים מכם". היא התשובה הבולטת. "אין דיסטנס" אם היה כאן כמו בית ספר היינו פוחדים ושותקים. מכאן אנחנו מגי

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עם כיתה י׳ המשכנו בקריאה באולסן וקאנט. נתחיל בזה שההתמודדות עם הטקסט של קאנט קשה ואנחנו פוסעים לאט ממשפט למשפט. יחד עם זאת, אנחנו מנצלים את השחרור היחסי (הרגעי?) מכבלי הבגרות, כדי להקדיש זמן גם להתמודדות עם הבנת הנקרא בטקסט מורכב יותר מהטקסטים הקודמים שקראנו (מיל ומובאות מאתיקה ניקומאכית). הזכרנו את היריבים של קאנט - אתיקונים של מידות, וגישות תוצאתניות. אלה טענה שהטיעון נגד

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התחלנו שני טקסטים חדשים: ״אני עומדת כאן ומגהצת״ מאת טילי אולסן וההקדמות של קאנט. בחלקו הראשון של השיעור קראנו את הסיפור. התחלנו בקריאה צמודה תוך שאנחנו מנסים לשים לב מה הסיפור נותן ומה הפערים שהוא פוער. מורן הציעה שניעזר בחמשת המ׳מים (לא של ז׳בוטינסקי): מי, מה, מתי, מדוע ומקום. קראנו את פתיחת הסיפור והבנו שאנו עוסקים בנערה, אמה, והמבקשת (אולי אשת טיפול?). ביחד תיארנו את אופן סיפור

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עסקנו באיחוי שברים ופעילות שיקומית לקראת הישורת האחרונה של השנה שעוד לפנינו. התחלנו בסבב קצר של שיתוף לשמוע את התחושות ביחס למלחמה, וביחס לחזרה לשגרה ובפרט לשגרת לימודים. באופן שהוא אולי לא מפתיע אבל כן מתמיה, לא מעט מהתלמידות כבר מתגעגעות לתקופת המלחמה, שהיא עבורן אינה אלא שובר שגרה ארוך. יש משהו מופרע ומכמיר לב בה בעת בכך שהסיטואציה שבה יש לתלמידות פנאי לקרוא, לצפות בסרטי

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התלמידים בבן גוריון מחכים לנו. הם מבקשים את הזום. הם מתגעגעים, כך הם אומרים, וזה מחמיא ומחמם לב. כנראה שאנחנו עושים משהו נכון ומתאים ונותן. מקווים. בחרנו לדבר על קדושת החיים. בימים של מלחמה; של טילים והפצצות ומוות מסביב ופציעות. אבל בפילוסופיה כמו בפילוסופיה, אנחנו בודקים את המושג מכל הכיוונים. מתחילים מדיון בהבדלים בין דאונטולוגיה וטלאולוגיה, וזאת מבלי להגדיר את המושגים. אנחנו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התכנסנו בזום אחרי ליל שימורים שנכפה עלינו. השפעת הלילה כמו גם השפעת המלחמה המצטברת ניכרה - היינו מעטים וגם מי שהופיעו היו תשושים. מכיוון שאנו לא מפלים בין ילדים לזומבים השיעור התקיים כרגיל. המשכנו מהנקודה בה עצרנו בשיעור הקודם: התחלנו בקריאת הקטע המלא של ענת לוין, ודיברנו מעט על אחריות ויחס לאחר. משם עברנו לתרגיל קטן שעוסק באחריות וחובות. התחלקנו לחדרים בזוגות וכל זוג ייצג קבוצה ב

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס התאספנו בזום בנוכחות מספקת ומוערכת של 15 תלמידות ותלמידים. אמנם בזום אבל התאספנו בשמחה, ובעיקר שמחנו שהתלמידים חיכו לפגישה ושאלו וביקשו אותה מיוזמתםן, ובכלל על המעורבות הערה שלהם בקבוצת הוואטסאפ לאורך השבועיים האחרונים. פתחנו בסבב מה נשמע, שהשיבו עליו התלמידים בין השאר גם דרך הצגת פריט אחד ייחודי שהם רוצים לחלוק מחדרם וזה היה מקרב וחמוד (שיתפנו גם אנחנו - אושי שיתף בסמובר ואורלו

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר נפגשנו השבוע בזום בהרכב חלקי (7 ועוד אחד שהוויפיי הכניע), לשיעור קצר (3*40 דק׳ עם הפסקות ביניהם). השיעור נקטע פעמיים בשל אזעקות, והספקנו הרבה פחות ממה שתכננו אבל יצאו דברים יפים. התחלנו בסבב עדכון מה נשמע, וכצפוי יש הבדל בין מי שזה קשה לו יותר ומי שפחות. קראנו שיר/קטע שפרסמה ענת לוין (בפייסבוק - גלוי לכולם למי שרוצה לקרוא), אלא שעצרנו את הקריאה לפני הסוף, וביקשנו מהתלמידות להמשיך

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס דיויד יום. כן, שוב דיויד יום. וזה לא פשוט. מתחילים חלק. אמפיריציזם ורציונליזם. ואז רשמים ומושגים. והכרה פסיבית. ואז "איך זה שאי אפשר לראות את הטוב" ואז כשל נטורליסטי ואז.. הכוכבת...הסיבתיות. ושוב תסכול ודוגמאות של משקפיים ורודים מקדימות עיניים שמביטות על לוח לבן שנראה בעצם ורוד, אבל לא בגללו, אלא בגלל ההשקפה או הפסיכולוגיה או ההרגל של השופט המוסרי הכל מתערבב להם? חלק כבר מבינים

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השתתפנו במשחק דילמת האסיר האיטרטיבית של אושי, עליו הוא בוודאי יכול להסביר יותר (השתדלנו לא להפריע) ואחריו המשכנו לשיעור קצר בכיתה. במהלך המשחק התלמידות שלנו חוו פעם ראשונה מליאה של בית החינוך. התלמידות התחלקו בין הקבוצות וכמעט כולן היו בודדות בקבוצה (קוטן הכיתה, נוכחות חלקית - 7 תלמידות, 6 קבוצות במשחק). שמחנו לראות שרובן השתלבו והתקבלו בקבלת פנים חמה. המשחק היה מהנה ומעורר מחשבה,