שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור האחרון הכרזנו על יציאה למסע בעקבות ז'אנר המסה, ופתחנו את סדנת הכתיבה הראשונה שלנו. תחילה הצגנו את מקורותיו של הז'אנר, והדגשנו את האמת של ההתנסות (על פני הבדיון ו/או האובייקטיביות, או וואלה - הבדיון של האובייקטיביות).  ביקשנו מהתלמידות, אליבא דקזין, לנסח סוגיה אישית ואמיתית שמטרידה אותן מאוד ומושכת אותן לחקירה פנימית. לאחר מכן ערכנו סבב שבו הציגו התלמידות את השאלות והסוגיו

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעורים מלאים גדושים ולימודיים השבוע בבן גוריון. אנחנו מתחילים בסיכום מלא ודחוס של דקרט. חצי שעה ממוקדת וחדה הופכת לשעה ורבע ממוקדות וחדות במהלך של דקרט. התחושה: האסימונים נפלו, הביטים  התישבו במקומם והחומר הובן. החיסרון עד עכשיו היה פרגמנטריות יתר. פה שעה שבוע אחר כך שעה כאן דקרט כדיון ושם כקריאה והנה, נוצר המסגור והשמחה עלתה כיוון ששאלות בתלמידים הראו שלא אבדו כיוונים. אחר כך,

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן.  בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע סיימנו את הקריאה במסה ״כאילו חייך תלויים בכך״. הסתכלנו על הקריאות השונות שריץ׳ מציעה והמשכנו בנקודה בה עצרנו בשבוע שעבר - ניסיון להבין את המושג אירוניה ומהי קריאה אירונית. חשבנו על אירוניה ככפל משמעות כשהדוגמה המופתית היא מדיבור - אני אומר א׳ אבל מתכוון ל-ב׳, אבל לא רק. חשבנו על אירוניה מצבית, צחוק הגורל, ועל הקשר בין השתיים. זו לא נקודה פשוטה, היה קשה להבין ולא פחות היה קשה

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השיעור אמש פתחנו בדיון בפרק ממראה שחורה שעסק בדירוגים. תהינו עד כמה הייצוג שונה קטגורית מעולמנו או שמא רק מציג נקודת קיצון של מה שכבר ישנו: באילו אופנים אנחנו מדרגים ומדורגים בחיינו? עד כמה הסוכנות שלנו מושפעת מכך? אושי הציע לכנות את צורת השליטה בעולם של מראה שחורה כ"אנרכיה של מוניטין", כאיזה המשך מדומיין לציר שמתח בשבוע שעבר בין אנרכו קומוניזם לאנרכו קפיטליזם. מן הייצוג ה

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו את המסע עם אריסטו וריץ׳. פגשנו אינסטרומנטליות של מחשבה, ואינסטרומנטליות של קריאה וכתיבה, לעומת מחשבה, כתיבה וקריאה שערכן פנימי להן. התחלנו בניסיון לאפיין את התכלית של האדם באשר הוא אדם - אם יש כזו.  התלמידות הציעו שלל תשובות שמגלמות סוגים שונים של אינטואיציות - החל מכך שאין לנו שום ייעוד, דרך ייעוד ביולוגי, וכלה בכך שהייעוד שלנו הוא בדיוק הפוך - לחרוג מהביולוגיה שלנ

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו מהנקודה בה עצרנו בשבוע שעבר, עם אריסטו והאושר. הזכרנו בקצרה (ולמי שלא היה) שאריסטו מתחיל את הדיון באתיקה בניסיון לתאר מהי פעולה אנושית (להבדיל מרפלקס למשל) כדבר שמשמש אמצעי להשגת מטרה. ניסינו להבין למה אריסטו מתחיל כך את הדיון באתיקה, והתלמידות הציעו שמטרת האתיקה היא לשפוט פעולות, שלעומתן מחשבות הן מחוץ לשליטתנו, ושכללים אתיים נוגעים לפעולות.  אריסטו מבחין בין פעולו

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אחרי הפסקה של שבוע, חזרנו לסוקרטס. הפעם פגשנו אותו ביושבו בתאו שבבית הכלא. עוד לפני סוקרטס, פתחנו את השיעור בסבב שבו כל אחת מהתלמידות התבקשה להציג דילמה שהתמודדה או עדיין מתמודדת איתה. הדילמות של התלמידות הובילו אותנו לדילמה של סוקרטס - האם להיענות להצעתו של קריטון לברוח מהכלא ולהציל את חייו? חילקנו את הכיתה לזוגות וביקשנו מהם לקרוא את העמודים הראשונים של הדיאלוג קריטון, כש

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו ממשיכים בתנופה את מה שהפך להיות המבוא שלנו לשנה כולה. החיבור בין הנרטולוגיה לבין המטפיזיקה. נדבר על הוויה ועל הוויה בדיונית. על חוקים שפועלים על ההוויה על היקום ו"היקום" וגם על המקבילה הספרותית. (היא מקבילה? היא חופפת? היא קיימת?). והפעם התלמידים מתבקשים לגבֵּר סיפור, להיות גיבורי סיפור חיב מציאות. הקמפוס הופך להיות עולם הסיפור שלהם והם מתבקשים להסתובב בתוכו ולייצר אירו

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בסבב של שאלות או רעיונות שמעסיקים את התלמידים, למשל האם אפשר לצאת מדיכאון? איך נוצרת קבוצה? האם אפשר לחיות בלי שום אידאולוגיה? למה יש קנאה? כל זאת במטרה להתחיל לעורר את התלמידים לחשוב על מה היו רוצים לכתוב את המסה שלהם. בחלק מהמקרים ניסינו לבדוק איך יוצאים משאלה אישית לתובנות חברתיות או מרעיונות גדולים להתבוננות אישית. כדי לבדוק איך אפשר לשלב את שתי זוויות

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המשכנו מהנקודה שבה עצרנו בשבוע שעבר עם 'אתה בודאי זוכר' של דליה רביקוביץ'. התלמידים.ות שיתפו לפי סדר הישיבה בשורה אחת מתוך השיר שנראתה להם מרכזית או מצאה חן בעיניהם, וסיפרו – אם רצו – עם מה הם.ן נשארות.ים כשהלב מכאיב, "אחרי שכולם הולכים". היה מעניין ויפה לראות עם איזו שורה כל אחת מתמקמת בעולם שקם לעינינו בשיר. יש מי שנמשכו ל"צבעים העזים", למטפחת הכחולה ש"הופכת לעומק באר", וי

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו את השיעור בשיתוף תרגילי הכתיבה שכתבו התלמידות בבית. בשיעור הקודם, לאחר שקראנו את הפרק השני בהרפתקאות אליס, שבו מתנשאת אליס לגובה רם של שלושה מטרים לפחות ומשתעשעת ברעיון של לכתוב לרגלה הימנית מכתב, ביקשתי מהתלמידות (בהשראת ענבל ודניאל – תודה!) להשתעשע גם הן בכתיבת מכתב לאיבר מגופן. חלק מהמכתבים היו אישיים וכנים, חלקם משעשעים והיתוליים – וכולם סייעו לנו להכיר את התלמידות

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה שיעור רביעי, והנה מתגבשת לה כיתה. כרמז מטרים לסוקרטס , פתחנו בסבב "מה חשבתי שידעתי וגיליתי שבעצם לא". התלמידות התקשו להתמודד... פתחנו את המקראות באפולוגיה של סוקרטס, ובלי הרבה הקדמות התחלנו לקרוא לאט לאט עם הרבה עצירות. תוך כדי הסברתי קצת על הפוליס אתונה ועל הדמוקרטיה הישירה. תהינו על איזה מן אדם הוא סוקרטס? האם הוא מעורר בנו אמון? האם הוא משכנע? התלמידים התקשו לגבש דעה. מת

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון רק כשחושבים על מה יותר חשוב ומה פחות חשוב, אפשר להעריך נכונה את מעמד הידע שיש לנו או לאחרים. כשסוקרטס מסביר את דבר האורקל על חוכמתו, בכך שבניגוד לאחרים, הוא יודע שהוא לא יודע, ייתכן שהוא מתכוון שבניגוד לאחרים, שמעריכים את הידע הלא חשוב שיש להם כידע חשוב, הוא שיודע שהכי חשוב לדאוג לנשמה, יודע שהוא לא יודע כלום בקשר לדברים הכי חשובים. ולא בגלל שהוא לא מנסה. לדאוג לנשמה, לפי סו

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס את השעה וחצי הראשונות שלנו בשיעור מעביר צוות י'; אור ואושי ביחד עם יעל (יא) ועדי (יב') בתחנת הרכבת בלוד. שריפה על המסילה במזכרת בתיה חוסמת את תנועת הרכבות ואנחנו מנסים להעביר את הזמן בבית קפה חצי ממוזג בתחנה. מה שתינו? מה אכלנו? על מה דיברנו? פחות מעניין בדוח הזה, אבל אנחנו מגיעים לבן גוריון בארבע ורבע עייפים ולא מרוצים. השיעור מתחיל בחמש וחצי ושנינו; אור ואני מתעוררים למראה

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה מפגש שלישי, מתחילה להיווצר הרגשה של קבוצה. יש פנים מוכרות, חיוכים, אפילו פטפוטים בין התלמידות שצריך מדי פעם לבקש שקט. התחלנו בסבב שמות וסיפורי שמות כדי להתחיל להכיר יותר לעומק. המשכנו בתרגיל שהיה קצת מאתגר - התלמידות התבקשו לכתוב אילו שאלות היו עולות בדעתן אילו היו נוחתות בכדור הארץ ומנסות להבין איך הדבר הזה עובד. המשימה תפסה כיוון שונה משתכננו ונאלצנו למקד אותן פעם אחר פעם

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה שיעור שני, כבר יודעות בערך למה לצפות. הקבוצה מתהווה לנגד עיננו והתלמידות והתלמידים מתגלים לעצמם, לקבוצה ולנו. פתחנו את השיעור עם המיתוס באשר הוא, ומיתוס לידתה של אתנה באופן ספציפי. עמדנו על המאפיינים והתפקידים של המיתוס (סיפור, אלים, רוצה לחנך, להכניס לתרבות. מדגם מתשובות התלמידות), וקראנו את הסיפור על לידתה של אתנה מראשו של זאוס (מתוך "מיתולוגיה יוונית" של אהרון שבתאי). ניתח

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו מתוך נושאי השבוע שעבר - מקורות החיים לשאלת הזהות העצמית כשאלה פילוסופית. התחלנו בתרגיל קצר של כתיבת קורות חיים עתידיים, מנקודת המבט של עצמנו העתידיים. מתוך הטקסטים, שחלקם היו מופשטים יותר וחלקם קונקרטיים יותר, חלקם ברורים וחלקם מביעים אי-וודאות, יצאנו לשאלת הזהות, זו בין עצמנו לעצמנו לאורך זמן. עסקנו בשני פרדוקסים עתיקים לגבי זהות עצמית: הספינה של תזאוס ובעיית בעל החוב.

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון את תחילת המפגש בילינו באופן קצת מפתיע בחישובי הפרשים בין מספרים שליליים. אם סוקרטס עמד למשפט ומת ב 399- ואפלטון נולד ב 427-, בן כמה היה אפלטון כשסוקרטס מת? אחר כך למדנו שאולי עדיף לא לעוף על עצמך בפני אנשים שמראש שוקלים להרוג אותך, מכיוון שהם מרגישים שאתה מתנשא עליהם. אף אחד לא אוהב שחצנים. אפילו לא ואולי בעיקר לא, אם לשחצנות שלהם יש בסיס, כמו במקרה של סוקרטס. השורה התחתונה הז