שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: פילוסופיה: הבאתי את השיר "מות אבי" של יהודה עמיחי . קראנו בסבב. השמעתי גם את השיר מושר עי מתי כספי ושלמה גרוניך. השאלות שנכתבו: למה הוא לב שהמרחקים מוזרים? מה זה אומר: "אבי פתאום מכל החדרים "? האם אבא שלו מת? למה אמרו יצא למרחקיו המוזרים, ולא סתם למרחקיו?  מה יחזיק אלוהים לעד אצלו? במה הוא רצה שאלוהים יעזור לו? השאלה האחרונה נבחרה. שני: אלוהים רצה לעזור כי אולי אין לו כסף להסתדר בחיים. אולי הוא צריך עזרה ליאורי : אולי צריך

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הילדים מחלימים והקבוצה גדלה והדבר אפשר לנו לחזור למתכונת השגרה בשתי קבוצות. הדר הירש: ספרות: בחלק הספרותי היינו יחד בהתחלה, שתי הקבוצות. חלק מהילדים קראו בשמחה ובנדיבות תרגילי כתיבה שלהם. התגובות היו יפות. התפצלנו להמשך המפגש. הבאתי את הסיפור היפה של נורית זרחי 'אמבטים' . (נזכרנו ביצירה נוספת של זרחי שקראנו יחד, אמורי אשיג אטוסה). הילדים הקשיבו ונהנו מהסיפור, מהציורים היפים של רותו מודן . משימת הכתיבה היתה לכתו