שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.  בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע מס׳ 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק נגאר): צפינו בסרטון של חברת קוסמטיקה שבו רואים דוגמנית שמאפרים אותה, ואז עושים פוטושופ לתמונה שלה ומפרסמים בשלט חוצות. השאלות שנכתבו: למה חברת הקוסמטיקה פרסמה פרסומת לא נכונה? למה בשלט הייתה אישה (זה היה יכול להיות בן)? אם האישה ידעה שיערכו את התמונה, למה היא הסכימה? מדוע האנשים שינו את [התמונה של] האישה (היא כבר הייתה יפה)? מה דעתכם, האם זה בסדר לעשות את זה? למה אישה או כל אדם אחר צריכים פוטושופ ואיפור