מכללת תל-חי 24.11.2025

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. 

בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה

נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל, מבוכה היא מאפיין משמעותי באופייה של הכתה הזאת. הם מהססים ופאסיביים, צריכים להרגיש מאוד בטוחים לפני שמעזים להשתתף. 

קראנו את שירה של אווה קילפי, אֲנִי רוֹאָה פִּתְאוֹם אֶת בָּבוּאָתִי בַּשִּׁמְשָׁה / הָרַגְלַיִם עַל הַשֻּׁלְחָן, סֵפֶר בְּיָדִי, / תְּנוּחָה שֶׁנִּרְאֵית נֶחְמָדָה. / וְהִיא מְחַיֶּכֶת. // בָּאֱמֶת וּבְתָמִים, אֲנִי מְקַנֵּאת בָּהּ. דיברנו על המעבר מגוף ראשון לגוף שלישי ואיך הוא מייצר הזרה, ועל מה שהיא מאפשרת לדוברת בשיר. דיברנו על הפער בין הפנים לחוץ, מה שמורגש למה שנראה. התלמידות קיבלו משימה לבחור תמונה שלהן מהטלפון ולתאר אותה בגוף שלישי. שוב, היה להם קשה מאוד להתחיל ולהתמקד אבל אחרי כמה דקות היה שקט וכולם כתבו. כששאלתי מי רוצה להקריא כולן השפילו מבטים ורק תלמידה אחת העיזה לקפוץ למים. לאט לאט.

לאחר מכן קראנו את שירה של ויסלבה שימבורסקה "כתיבת קורות חיים", שמנו לב לטון הביקורתי שלו ולרצון שעולה ממנו לספר על עצמנו באופן אחר. לקחנו את ההזמנה הזאת לתרגיל כתיבת קורות חיים אלטרנטיביים, דרך הנעליים / הבתים / החברים לאורך השנים, ומה הם מספרים עלינו. אחרי שהתמודדו עם הקושי התחילו לכתוב ואפילו פיתחו את התרגיל לרעיונות משלהם - קורות חיים דרך בתי הספר השונים ודרך תספורות שיער. הפעם קצת יותר תלמידים רצו להקריא, עדיין בחשש גדול. הקפדנו לתת פידבק לכל מי שהקריאה. הכתיבה איפשרה מבט חדש על האופן שבו אנחנו מספרים את הסיפור שלנו.

לאחר ההפסקה מיכל תפסה את המושכות וחיברה את השאלות של השיעור הראשון לשאלה רחבה יותר על מהותה של הזהות. למדנו על כך שהמשמעות של מושג זה לא לגמרי מובנת מאליה דרך שתי עמדות - תפיסת זהות מהותנית ותפיסת זהות פוקואנית. בהקשר זה, בעזרת פוקו וננסי פרייזר, עסקנו גם במושגים כמו יחסי כוח, שיח חברתי, נורמטיביות, סטריאוטיפים, צדק של חלוקה, צדק של הכרה ופוליטיקת זהויות. קראנו ביחד את הטקסט (שלדעתי הוא מסה) שכתבה מיכל על האופן שבו משהו השתנה ביחס שהיא מקבלת מהחברה בעקבות אימוץ כלבה ומה שהיא למדה מחוויה זו על מושג הזהות. שמחתי מאוד שאף על פי שתחילה אף אחד לא רצה להקריא בקול רם - לבסוף כמעט כולם הקריאו. ניסינו לענות ביחד על השאלה האם הזהות היא משהו שהחברה מגדירה או כל אחד לעצמו, ואיזה סטריאוטיפים נלווים לכך. היה מעניין! סגרנו את השיעור עם ההבנה שהדיון הפילוסופי העוסק בזהות עודנו ער ורלוונטי, והזמנו את התלמידים לחשוב עוד על המשמעות של מושג זה בעיניהם ומתוך חוויותיהם, ואולי לכתוב על כך.

בכיתה יא' מירב מידן ואורי מרגלית

התחלנו את המחזה איפיגניה באוליס מאת אוריפידס. התחלנו בהקדמה על הדמויות: סיפור המסיבה וההבטחה לפאריס שיזכה באשה הכי יפה. הפיתוי (חטיפה) של הלנה, אשת מנלאוס, לטרוייה. המחזה מתחיל כאשר הצי מחכה מוכן לצאת למלחמה אך הרוח לא נושבת...

קראנו בתרגום של אהרון שבתאי בתפקידים. הקריאה לא הייתה פשוטה והסברנו מילים כמו גם השלמתי את הקריאה. לכן בחרתי לשנות משימה ולבקש מהם לכתוב את הריב בין מנלאוס לאגממנון, האחים, בשפתם שלהם. התוצא נהיתה מוצלחת מאד, מצחיקה ובעיקר מובן יותר לקורא בן זמנם.

שיעור פילוסופיה המשכנו עם הפרספקטיבה של קירקגור על עקדת יצחק ולמדנו על ההשוואה שביצע קירקגור בין סיפור העקידה לסיפור איפגניה, בו קירקגור טוען שסיפור איפגניה (לעומת אברהם שמצוי בשלב הדתי) מצוי כולו במסגרת האתית, כלומר ככזה שניתן לבחון את השיקולים המוסריים שהביאו את אגממנון להקריב את בתו (תועלת לכלל).

כדי להדגיש כי שיקולים אתיים אנו נאלצים לבחון בעצמנו ולא נסתפק בציוויים דתיים, ובהמשך ללימוד של סוקרטס, ביצענו קריאה של משל המערה שהדגיש את הצורך בשימוש בתבונה וכאלגוריה לתהליך לימוד וגילוי האמת בו נדרש האדם להכיר בצללים שבמציאות שגדל בה ושהדרך אל האור המסנוור מלווה בייסורים. שבוע הבאה נמשיך את הקריאה ונסיים את משל המערה.

בכיתה יב' של אליעזר בקליש ואלעד נבו

פתחנו עם סיפור שחיבר אותנו לדטרמיניזם על  החלטות הקטנות של נהג הכרכרה של פרנץ פרדיננד שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. נזכרנו בשרשרת הסיבות ובצורת ההסתכלות הדטרמיניסטית על המציאות. משם עברנו לעסוק בחיבור בין מדע למוסר - נזכרנו בטקסטים שקראנו בשבוע שעבר, על היקום ככוס יין של ריצ׳ארד פיינמן, וקראנו טקסט נוסף שלו - ״ערכו של המדע״. התלמידים התחלקו לקבוצות וקראו יחד את הטקסטים והתבקשו לענות על השאלות - אילו התפתחויות מדעיות יכולות להוביל גם לגן עדן וגם לגיהינום, מהו המפתח שפותח את ההתלבטויות האלו (המדע) ומהן הוראות השימוש למצב הזה (קוד אתי). התלמידים העלו שלל תופעות - תרופות רפואיות והתמכרות לסמים, התפתחות הטכנולוגיה וההשפעות השליליות שלה, מכוניות - מהירות לעומת פגיעות, ועוד. לסיום, צפינו במערכון של היהודים באים על הציפיות מהאינטרנט והתרומה שלו להפצת פייק ניוז.

בחלק הספרותי סיימנו את הסבב משבוע שעבר - כל תלמיד ציין את הנושא בו בחר והתלמידים שאלו שאלות שמעניין לחשוב עליהן סביב הנושא. בנושא האחרון גלשנו לשיחה על ספרי ילדים והרעיונות שטמונים בהם וציינו לעצמינו שנקדיש שיעור באחד הימים לקריאת ספרי ילדים. הזמן רץ אז לא הספקנו להמשיך לקרוא במסה של ז'ורז' פרק, אבל התלמידים פיצו על כך בכתיבה נמרצת ומרשימה. כל אחד בחר שאלה אחת שהציעו לו וכתב פסקה שדנה בשאלה הזו. אחת התלמידות שיתפה אותנו בפסקה שכתבה וזה היה משמח ומרשים מאוד - היא הצליחה לשלב מספר נקודות מבט, שיר שמציג נקודת מבט תיאורטית ותהיות שהיא תוהה אל מול הגישות השונות. זה הוסיף אמון בתהליך שהכיתה עוברת, בו בכל שבוע הם מוסיף מימד נוסף לסל הרעיונות והמחשבות שלהם על הנושא, ובקרוב נתחיל בתהליך הכתיבה הסדיר.