שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו להתאוורר קצת עם סרט אנימציה. הצטיידנו בפופקורן ועוגת תפוחים. הסרט סיפר על לטאה וצב שחיים להם באקווריום בכיתת בית ספר.  הלטאה, שמו ליאו, הבינה שהחיים קצרים והוא לא הספיק לחוות את העולם. הוא מצא את עצמו בסופי שבוע נמסר לפי התור לילדי הכיתה. התוכנית שלו בהתחלה היתה לנסות לברוח אל העולם הגדול אבל מהר מאוד הוא מצא שהרבה יותר מעניין ונכון לעזור לחברים החדשים בשיחות נפש מרחיבות לב. בסוף הסרט דיברנו על דמויות שאהבנו יו

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: היה כיף להיפגש שוב עם הילדים בבת ים אחרי שלא התראינו בשבוע שעבר. את מפגש ספרות התחלנו בשיחה על כתיבה. אמרתי להם שהיה מעניין לקרוא את תרגילי הכתיבה שלהם. המשימה היתה לכתוב על עולם ללא כסף, כמשאלת הלב של דוקטור דוליטל.  רובם (או ליתר דיוק כולם חוץ מטקסט אחד, של ליה, שבאה לדבר איתי קצת, לקבל דחיפה קלה שתתניע את הכתיבה) כתבו על עולם מדכא מאוד, אלים מאוד, מכוער, עצוב. תיאורים של דיסטופיה נוראה. תהיתי בקול למה. עדי אמר

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: ספרות: אחרי מפגש פילוסופיה מעניין במיוחד והפסקה נחמדה ומחלצת עצמות חזרנו לחדר עם הפופים להמשיך לקרוא את דוקטור דוליטל.  בתחילת המפגש חילקתי את תרגילי הכתיבה משבוע שעבר. היו ילדים שרצו להקריא בקול דיאלוג שכתבו עם חיה שבאורח פלא ידעו את שפתה. היו טקסטים מעניינים יותר, היו כאלה שפחות, אבל אני מאוד שמחה לספר שכולם כתבו בשמחה, בטבעיות. זו בהחלט התפתחות מתחילת השנה שעברה. אחר כך נזכרנו בשני הפרקים הראשונים שקראנו בשבוע שעבר. הילד

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: ספרות: התחלנו בשיעור ספרות משותף עם סיגל. התלמידים קיבלו את הדפים עליהם עבדו בפעם הקודמת (כחלק ממטלת כתיבה עיונית המתפרשת על פני החודש האחרון) ואיתם דף נוסף לטיוטה ודף שלישי לכתיבה. מבלי להכביר במילים, הנחינו את התלמידים להפוך את מה שעבדו עליו בפעמים הקודמות לטקסט רציף שבו הם מציגים את הטענה שלהם אודות השירים שבהם אנחנו עוסקים. וזה הכל, הנחנו להם לנפשם ואפשרנו להם להתמודד לבד עם ״תסמונת הדף החלק״. בהתחלה עוד ראי