יסודי בת ים 09.02.2023

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.

אופק נגאר:

ספרות:

התחלנו בשיעור ספרות משותף עם סיגל. התלמידים קיבלו את הדפים עליהם עבדו בפעם הקודמת (כחלק ממטלת כתיבה עיונית המתפרשת על פני החודש האחרון) ואיתם דף נוסף לטיוטה ודף שלישי לכתיבה. מבלי להכביר במילים, הנחינו את התלמידים להפוך את מה שעבדו עליו בפעמים הקודמות לטקסט רציף שבו הם מציגים את הטענה שלהם אודות השירים שבהם אנחנו עוסקים. וזה הכל, הנחנו להם לנפשם ואפשרנו להם להתמודד לבד עם ״תסמונת הדף החלק״.

בהתחלה עוד ראינו את הפרצופים המבולבלים שלהם שחיפשו אחר עזרה או הנחיה ברורה יותר (למרות שבדף משבוע שעבר מצויות הנחיות ברורות לשלב הכתיבה, אבל סיגל לא רצתה לתבנת אותם ולכן לא שמה דגש על ההנחיות המצויות בדף, אלא אפשרה להם לכתוב באופן חופשי). למרות זאת, לא נכנענו לתחינותיהם, על מנת לאפשר להם לבטא את הקול הפנימי שלהם (ולא להדהד את קולנו שלנו). בשלב מסוים אפילו יצאנו כולנו מהחדר (אני, סיגל, ליה והדר, וגם מוטי): שקט מופתי השתרר בכיתה, אפשר היה לשמוע רק בקושי את גלגלי השיניים שבמוחם מסתובבים. ככה בילינו את כל השיעור. שבוע הבא נעשה תיקונים, אחרי שנראה מה הבסיס שאיתו אנחנו ״עובדים״.

הדר הירש:

פילוסופיה:

קראנו מתוך הברית החדשה טקסט שמעודד לא לדאוג למים לאוכל וללבוש כי הנפש חשובה יותר.

"אל תדאגו ליום מחר כי המחר ידאג לעצמו, די לו ליום צרתו"

השאלות שנכתבו:

למה הוא נותן דוגמא את הציפורים שלא זורעות ולא קוצרות, הרי ממילא הן לא יכולות לעשות את זה?

מי צריך לדאוג למים ולאוכל?

למה ישו אומר אל תדאגו לנפשכם?

למה הוא אומר די לו ליום צרתו

למה הם כל כך דאגו למים ולאוכל?

מה לומדים מהטקסט?

למי הכוונה שכתוב "צדקתו"?

למה אנחנו לא צריכים לדאוג?

למה הוא אומר שצריך להפיל הכל על אלוהים בכל הדאגות שלנו?

למה הכותב כתב את הטקסט?

למה הוא אומר שהנפש חשובה יותר ממה שנאכל ונשתה? אם לא נאכל ונשתה איך הנפש תהיה בריאה?

השאלה האחרונה קבלה הכי הרבה הצבעות. 

ליאורי- כי הנפש זה לא רק אוכל ומים. זה הרבה דברים

אלין- הנפש שלנו לא פועלת רק על אוכל . על עוד דברים.  הוא אומר את זה בגלל שהוא מנסה להגיד שיסמכו על אלוהים

אלמה- נכון אבל בשביל להיות חיים צריך אוכל ומים כדי שלא נעבור, שלא נמות בצמא

תהל- מסכימה שהנפש מורכבת ממים ואוכל

אלין- לוקחים תרופות כשמרגישים רע אבל תרופות זה לא בהכרח דבר טוב

דניאל- נפש יותר חשובה ממים ואוכל. אם היא תהיה בריאה גם אנחנו נהיה בריאים

הדר- איך נפש תתקיים בלי גוף שיחזיק אותה?

ליאורי- הנפש צריכה מים ואוכל אבל גם הם צריכים נפש שיצטרכו אותם

אופק- לא הבנתי

ליאורי- אם לא תהיה נפש בנאדם לא יוכל להתקיים

אלמה- אם יש לנו נפש בריאה... אנשים חולים ימותו אם לא יהיו תרופות,  אוכל

תהל- אם לא תאכל ולא תשתה איך תחיה?

אופק- הוא לא אומר לא לאכול. הוא אומר לא לדאוג

אלין- צריך לדאוג למה שאנחנו אוכלים. אם נאכל משהו מגעיל או נלבש משהו קטן זה לא יספק אותנו

אלמה- יש אנשים שיש להם אלרגיות. ימותו אם יאכלו בלי לשים לב

ליאורי- הוא מתכוון שצריך לדאוג יותר לנפש מכל הדברים האלה.  אלוהים יביא לנו את כל הדברים האלה

אלין- אני מאמינה באלוהים כמו בתנך

ליאם- פה ישו מדבר, לא אלוהים

אופק- איך הדברים של ליאורי קשורים לאושר?

ליאם- נגיד מזון, טוב לאכול,  זה גורם לאושר. יש אנשים  שאוהבים את הלבוש שלהם. הם שמחים מזה

אלין- אם אלוהים אמר את זה והיינו מקשיבים לו זה היה מספק אותנו כי היתה לנו אמונה שיהיה טוב. אם אלוהים היה אומר את זה הוא לא היה עושה לנו רע

ליאורי- יכול להיות שאנשים לא יודעים להגדיר אושר ולכן הם לא יודעים להגיד איך זה קשור לאושר.

אופק- סבתא שלי למשל (חולה עליה, כן?) מתקשרת לאמא שלי שלוש פעמים ביום. דואגת לכסף, לאוכל, כל הזמן היא דואגת.  נראה לי לא כיף. חבל לי. מצד שני אם לא אדאג אולי לא יהיה ואז איך אהיה מאושר?

ליאורי- יכול להיות שמי שדואג תמיד לא מאושר אז צריך לדאוג אבל לא יותר מידי

אופק- אתם דואגים?

גאיה- אני דואגת לאחותי הקטנה,  חייבת להתקשר אליה

ליאורי- דואג אבל לא מוגזם

דניאל בת- דואגת לירדן, חבר מהכיתה ששבר את הרגל

אלמה- חושבת על אחותי בגן. פוחדת שתיצמד רק אלי ולא תשחק עם החברות שלה

ליאם- דואג שמישהו מהמשפחה שלי יהיה בסכנה . במיוחד בטיסות. לא מצליח לישון

אופק- נו, זה עוזר לך לא לישון, לדאוג?

ליאם- לא

דניאל בת- כשאני דואגת אני הולכת למורה או ליועצת

הדר- ומה עם לסמוך על אלוהים?

ליאורי- הייתי בבית ספר אחרי שכולם הלכו והשער היה נעול . לא נלחצתי. הלכתי לכניסת חירום שסגורה בדרך כלל ובמקרה זה היה פתוח

הדר- גם גילית תושייה ולא נלחצת, סמכת על עצמך וגם אלוהים היה שם כי יציאת החירום היתה פתוחה

אלמה- נותנת הסבר רציונלי למה השער היה פתוח

דניאל בת- קרה שסמכתי על אלוהים

תם הדיון שלנו. כשאני קוראת אותו בדיעבד אני חושבת שהוא היה מעניין מאוד.