שבוע מס׳ 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש בבת ים היה מצומצם אבל מעניין וטוב. הגיעו שמונה חברים . התרגשנו כולנו כשמאיה ספרה לנו על בת הדודה שלה שמנעה אסון נורא בשבוע שעבר כשהתריעה על חפץ חשוד באוטובוס. משם השיחה התגלגלה בין הילדים בארוחת הצהריים. מישהו טרח להיעלב בעוז על ציון עובדה של חבר שיש לו עור כהה. אופק ואני התערבנו ודיברנו על המושג "פוליטיקלי קורט", על הצורך הזה, החברתי החדש  שמביא לצביעות, אי אמירת אמת פשוטה ולקומפלקסים והיעלבויות מאולצות שיש בהן

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו ציטוט קצר של אמנית הקול ויקטוריה חנה, מתוך ראיון שנערך איתה, וזאת לאחר שהדר סיפרה לנו עליה ולאחר שצפינו באחד מהקליפים שהוציאה ( קישור ). הציטוט עצמו היה קצר: ״כל קושי שיש לנו, כל מום – מום, מם־וו־מם – כל מום שאנחנו נולדים אתו הוא יכול, בגלל הקושי, להכריח אותנו, לאלץ אותנו לחקור משהו.״ השאלה שנבחרה לדיון: למה בכלל צריך לחקור משהו? תהל - אפשר לחקור משהו כדי לדעת עליו עוד, להרחיב את הידע. לחקור זה ט

שבוע חמישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים התחיל עם הטקסט  'הדרך שלא נבחרה'  מאת רוברט פרוסט. השאלות שנכתבו: למה שתי הדרכים נפרדו? למה הלך בדרך האור ולא בדרך  השנייה? למה כתה על מרבד בתולי של עלי שלכת? למה בחר בדרך הראשונה ולא השנייה? למה רצה ללכת בדרך שהלכו בה פחות? השאלה האחרונה נבחרה. דניאל- כנראה שלא ידע באיזה דרך ללכת הולך בדרך שהלכו בה פחות. אלמה- כי חשב שזו הדרך הנכונה אלין- כנראה היתה מעניינת יותר שני- אני לא הי