top of page

יסודי בת ים 27.02.2025

  • תמונת הסופר/ת: דרך רוח
    דרך רוח
  • 26 בפבר׳
  • זמן קריאה 4 דקות

שבוע מס׳ 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.


המפגש בבת ים היה מצומצם אבל מעניין וטוב. הגיעו שמונה חברים . התרגשנו כולנו כשמאיה ספרה לנו על בת הדודה שלה שמנעה אסון נורא בשבוע שעבר כשהתריעה על חפץ חשוד באוטובוס. משם השיחה התגלגלה בין הילדים בארוחת הצהריים. מישהו טרח להיעלב בעוז על ציון עובדה של חבר שיש לו עור כהה. אופק ואני התערבנו ודיברנו על המושג "פוליטיקלי קורט", על הצורך הזה, החברתי החדש  שמביא לצביעות, אי אמירת אמת פשוטה ולקומפלקסים והיעלבויות מאולצות שיש בהן רווח וגם הפסד. זו היתה שיחה חשובה לדעתי שאני מקווה שתהיה חומר למחשבה. 

התחלנו בספרות. הזכרנו שאנחנו עובדים על פרויקט מתמשך בשלבים לקראת כתיבת סיפור. התרגיל בשבוע שעבר היה לכתוב תיאור דמות ולנסות לפרט תיאור חיצוני ותאור פנימי. אמרנו שהקורא מבין או מסיק מסקנות לגבי אופי הדמות והמוטיבציות שלה מתוך ההקשר של התיאור. החברים קראו בסבב את הטקסטים שלהם ואחר כך דיברנו על הדמות, מה אנחנו מבינים עליה.

מאיה כתבה על אברם (תוך כדי השיחה העידה שהדמות היא שילוב של אבא שלה ושלה). אברם נולד באתיופיה. אתיופיה היא המקום היפה והטוב ביותר בעולם, כך צוין לפחות שלוש פעמים. אברם ניצל מאריה שרדף אחריו. בארץ מעליבים אותו על היותו שחור. הוא מאוד אוהב את המשפחה שלו. 

עדי ציינה שאולי היה מיותר לכתוב כמה פעמים שאתיופיה היא הארץ הכי טובה. עמרי אמר שזו הדגשה. גאיה אמרה שהוא גאה במוצא שלו, שהוא רגיש ואוהב הרפתקאות. זה מצא חן בעיניה.

ארז סיפר על יוסי. הוא נשוי, אב לשלושה ילדים. גר במקום מפחיד, הכי מפחיד ביקום. השנה היא השנה הכי מפחידה בעולם. הוא כותב יומן כבר שמונה שנים. 

גאיה - אם הוא כותב יומן זה סימן שהוא עבר הרבה דברים בחיים, אולי עבר טראומה. חי במקום מפחיד 

עתאי-כשכתבת "השנה הכי מפחידה בעולם" רציתי לדעת יותר למה לא פרטת? אני חושש ממה יקרה לאישה שלו, לילדים שלו. 

אופק - כתיבת היומן מעידה על רגישות 

מאיה - יכול להיות שהוא פחדן אם הוא פוחד כל כך.

עמרי - או שהוא דואג למשפחה שלו. 

עמרי סיפר על ילד בן 12 בכיתה ג' שמרחף בשמים בלילות. בימים הוא מרגיש שעושים עליו חרם ולא מכבדים אותו מספיק. 

אלמה-  הוא בן 12 בכיתה ג. אולי הוא נשאר כיתה כי הוא לא חכם.

גאיה- יש לו פתיל קצר. נשמע עצבני. אמר שמרגיש שעושים עליו חרם. לא בטוח אם כן או לא. 

אופק- אולי הוא חסר בטחון אם הוא חושב שעושים עליו חרם 

ארז- מה הכוונה "מרחף בשמים "?

עמרי - בדמיון. זה דמיוני. זה כמו שאני אגיד שאני ספר בן 538 שנים של המלכה ויקטוריה וכשהיא נפטרה העבירו אותי למוזיאון ושם אני קבור באיזה ארון. 

אריאל כתב על אורי שהכינוי שלו הוא אורי כדורי. הוא אוהב מוזיקה ולאכול בריא, לצייר. יש לו אוסף שעונים. בטקסט מוזכרים הרבה צבעים.

גאיה- יש לו דמיון מפותח והוא מוכשר 

ארז- אני מנחש שהוא מצפה למשהו שצריך לקרות בגלל שיש לו המון שעונים.

אגם- הוא מזכיר הרבה צבעים. אולי הוא ילד שמח, צבעוני 

הדר- אני מרגישה שהוא יודע להיות גם לבד, לשמוח בזה.

אופק- זה בנאדם של עתיד או עבר?

אריאל- הוא בנאדם של עתיד. אולי יהיה צייר או סו-שף או מוכר שעונים.  

אלמה קראה קטע שכתבה על רובי, דמות מסדרה שהיא אוהבת. החברים שהגיבו היו יותר מושפעים מהסדרה המוכרת להם, פחות מהטקסט של אלמה.

גאיה כתבה על ילדה יפה מאוד שנלחצת מדברים, מקנאה, לחוצה, אחראית, אוהבת לשלוט. 

עתאי- בטוח שיש לה גם טעויות. 

גאיה- כן. היא ממש יפה אבל יש לה הרבה לחצים. 

אגם- אגם כתבה ארבע דפים מלאים בכתיבה קולחת ומפורטת. בשני דפים היא תארה דמות תיאור חיצוני ובשני דפים נוספים ניתחה את הדמות מבחינה פנימית. אגם כתבה על אישה ששמה יונית שעובדת בטלוויזיה ("זאת לא יונית לוי"). היא מאופרת, שומרת על הגוף שלה, מקפידה ללבוש צבעים מסוימים, יש לה בן זוג בריא בנפשו, מקשיב. יש לה בן אחד מבחירה כדי שתוכל לתת לו את תשומת הלב הראויה. היא תשמור על הבעת פנים נעימה תמיד. אוהבת צבע בז' כי זה נותן תחושה של בית. היא שומרת על הטבעיות שלה, על שמחת חיים. היא תמיד מאושרת. 

גאיה- כפיים לאגם על הכתיבה! (הנדיבות של גאיה ממיסה אותי תמיד!). אני אוהבת את האישה הזאת. היא חרוצה, מסודרת, נקייה. עבר הווה עתיד טובים.

עדי- היא נורא מגונדרת, מטופחת, דואגת לילד שלה. האמנתי לה. היא ממש אמא

מאיה- יונית הזאת היא אישה מסודרת מידי. זה לא כזה הגיוני. יש לה כל הזמן שמחת חיים? אם מישהו יקלל אותה ברחוב אז היא תמשיך להיות עם חיוך? לי נראה שיונית לוי, אין לה שמחת חיים בתוך הלב

אגם- זו לא יונית לוי. זו יונית אחרת. שהמצאתי

גאיה- במציאות וגם בספרים, לא קיים אדם שאין לו קשיים. זה נשמע כמו אישה שאין לה שום קושי. 

עדי- עדי כתבה על דמות מסתורית חסרת שם שלומדת איתה בכיתה. היא עונה נכון על כל השאלות אבל נכשלת במבחנים. יש לה חללית. היא מזיזה חפצים במחשבה. היא ישנה רק שלוש שעות אבל יש לה המון מרץ. היא התחפשה לערפד אבל לא היתה צריכה לקנות שיניים לתחפושת כי השיניים שיש לה הן שיני ערפד. ההורים שלה גרושים. היא גרה עם אבא. הכל נהיה מעצבן יותר מאז שהגיעה. תמיד היא מוצאת על מה לריב, מפריעה לנו לחיות. אין לה חברות, כולנו אויר בשבילה. 

גאיה- דמות מיוחדת מוזרה. יש לה חללית, שיני ערפד

ארז- אהבתי. זה שונה. לא הבנתי את החללית 

עדי- כן, היא נראית כמו ילדה רגילה אבל יש בה דברים מוזרים שעושים אותה אחרת 

אגם- אהבתי שהיא התחפשה לערפד אבל לא היתה צריכה לקנות שיניים של ערפד

עמרי- היא נושכת ילדים בכיתה? 

עדי- כן. בגלל זה אני פוחדת ממנה. 

אופק- הבנתי למה את, הכותבת, לא אוהבת את הדמות. היא באמת מפחידה. בהתחלה גרמת לה להישמע מגניבה אבל בסוף הבנתי שאת לא אוהבת אותה. 

עדי- הערפדית מקנאה במספרת כי היא רוצה להיות כמו כולם. תאר לעצמך שארז יום אחד יהפוך ללטאה...

גאיה- כן, יש כזה בסרטים שראינו. בנימונה שהיא הופכת לכל מיני חיות, באחי הדוב שהילד הופך לדוב, בסרט עם הלטאות שראינו בשנה שעברה

תגובות


  • Facebook

ליצירת קשר
liorp67@gmail.com
050-587-5544

דרך רוח

לקידום מדעי הרוח בישראל

(חל״צ)

bottom of page