שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו.  את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות.  הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד,  על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע שישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. יצאנו השבוע בתחושות מעורבות. זמן טוב להרהר בדברים : הדר הירש: פילוסופיה: המפגש הפעם היה מצומצם. הגיעו רק כמחצית מספר הילדים. התחלנו בפילוסופיה. דיברתי על מחבר הטקסט, צואנג טסה. הם מאוד התפלאו: "אבל לפני 2400 שנה לא היה עולם" היה מי שאמר... דייקתי. בני אדם קיימים מאות אלפי שנים. עשרות אלפי שנים הם מדברים בשפות כמו שאנחנו מדברים היום. לפני כעשרת אלפי שנים המציאו כתב. החלקים העתיקים בתנך נכתבו לפני אלפיים חמש מאות שנה. קראנו את הטקסט. בארנו

שבוע חמישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התחלנו בפילוסופיה. חרגתי מההתנהלות הרגילה והשמעתי את השיר "רק אתה" שכתב אהוד מנור ומתי כספי הלחין, בלי שהטקסט יהיה מול העיניים. ביקשתי שינסו להקשיב למילים. שיש בסוף משהו מפתיע. כשהשיר הסתיים שאלתי על מה השיר. הילדים אמרו שזה מישהו שמתפלל לאלוהים. חילקתי את הטקסט. קראנו את השיר בסבב. השיר פונה לאדם. הילדים כתבו שאלות. רוב השאלות שאלו מי מדבר בשיר, לאיזה אדם הוא מדבר? אור: הוא מדבר אל בנאדם.