במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של יפעל ביסטרי ורוני קליין:
רוני חזר מצרפת, ואנחנו חוזרים לניטשה, לטקסט מ"מעבר לטוב ולרוע" (פסקה 260), אך לפני כן, רוני (אני) מרגיש צורך להסביר להם כיצד כותבים פירוש לטקסט פילוסופי.
אכן, נתתי להם תרגיל לכתוב סיכום, אך לא בטוח שהם יודעים לקרוא טקסט פילוסופי.
שמתי דגש על הכללים: לבחון ראשית כל על מה מדבר הטקסט, באיזה רובד הוא מתנהל: האם מדובר במוסר, בפסיכולוגיה, במטפיזיקה, במדע, באמנות, בפוליטיקה או בניתוח חברתי כללי יותר? הטקסט של ניטשה לא היה ברור במובן זה, שכן הוא נע בין שני רבדים לפחות: הרובד הפוליטי-חברתי (שליטים, נשלטים) והרובד הפסיכולוגי (מצבים נפשיים). אך הוא לא דיבר כלל על כלכלה, על עשירים או עניים, בניגוד לרושם של כמה מהתלמידים.
לאחר מכן, נכנסים לעבודה על הטקסט עצמו. בודקים מהן המילים החשובות, אלה שמופיעות מספר פעמים, האם ישנן מילים נרדפות, ומהו השדה הסמנטי שלהן. בודקים כעת מהי הטענה העיקרית של הטקסט. ישנן מילים המודגשות על-ידי המחבר: אולי כאן טמונה התזה המרכזית של הטקטס. כמו כן, יכול להיות שישנן כמה טענות, ועלינו להבחין בכך.
בודקים גם את מילות-הקישור, כדי להבין כיצד הטקסט בנוי: כמה חלקים, חלק אחד? מילות הקישור הן השלד של הטקסט, והן חשובות במיוחד.
שואלים גם עם מי המחבר מתכתב, את מי הוא מבקר או את מי הוא תוקף. בדרך כלל, הטקסטים הפילוסופים הם פולמוסיים בטבעם, ועלינו להבין נגד מי הם כתובים. זרם מסוים? הוגה כזה או אחר?
לאחר הערות מתודולוגיות אלה, עברנו לטקסט של ניטשה על מוסר האדונים ומוסר העבדים כדי ליישם אותן. ראינו שהטענה היא על שתי מערכות מוסר. ניסינו לקרוא את הטקסט שוב בדקדקנות: מהן מילות הקישור. הבחנו שתחילת הטקסט דנה רק על מוסר האדונים. מוסר העבדים מופיע הרבה יותר מאוחר.
לאחר מכן, ראינו שישנם כמה ממדים של מוסר האדונים. התזה העיקרית היא שהאדונים בוראים את הערכים. שאלנו: מהו ערך? כיצד להגדיר אותו? נתנו דוגמאות לערכים. האם ערכים הם אוניברסליים? ראינו שיש תמיד מאבק על ערכים, כמו למשל בחברה הישראלית, בין חילונים לדתיים, ימנים ושמאלנים, וכולי. כל חברה נאבקת על ערכים מסוימים. זהו טבעו של כל דיון פוליטי או ציבורי.
סיימנו את השיעור עם כמה הערות על הפסיכולוגיה של האדון על-פי ניטשה. הוא מדבר על מצבים נפשיים של רוממות, של שפע וגודש. האדון מלא בעצמו, הוא מרגיש שפע רוחני, ומבקש לתת לאחרים לא מתוך חמלה, אלא מתוך גודש.
היו שאלות מעניינות מצד התלמידים: כיצד אנו יודעים מיהו האדון? האם האדון הוא זה שמכריע בעניין זה, או שהחברה? בעיניו של ניטשה, כפי שנראה בהמשך, לא החברה מכריעה, אלא רק האדון עצמו. שהרי החברה היא לעיתים כפופה למוסר של העבדים, שהם תמיד הרוב.
אחרי ההפסקה אנחנו ממשיכים עם המוזיקליות של הטקסט. אחרי שדנו במצלול במשך שלושה שיעורים, אנחנו משוחחים על קריאה בקול לעומת "קריאה בלב". אני אומר לתלמידות שעכשיו נצפה בסרטון של ערב קריאת שירה, ומספר קצת על ערבים מהסוג הזה. לגעיות הצחוק אנחנו צופים בקטע המפורסם מהחמישייה הקאמרית (מי שלא מכיר – מומלץ לצפות). לאחר דיון קצר שעוסק בפרודיה ובחשיבותה, אני מבקש לעשות ניסוי: אני אקרין שוב את הסרטון ואבקש שתכתבו את "השיר הכתוב", בדגש על הפסיחות ומעברי הבתים. התרגיל (שלאחר 2-3 צפיות חוזרות, גם מצליח) – מראה כיצד האוזן שלנו נענית לחוקיות מוסכמת בסך הכול. כמעט כולנו מיקמנו את הפסיחות ואת החלוקה לבתים באותם המקומות.
מכאן עברנו לנושא השיעור: חזרות של מילים. דיברנו על אנאפורות ואפיפורות, והדגמנו כיצד החזרה פועלת בפיוט המפורסם "דיינו" מההגדה. התלמידות הבחינו באפקט של ההדגשה, וכן בעניין החומריות של המילה החוזרת. כאן העליתי את עניין "החסכנות": הרי שירה היא סוגה חסכונית. אולי הסוגה הספרותית החסכונית ביותר במילים. כיצד זה מתיישב עם חזרות על מילים? ב"שיר ערב" של נתן זך, הייתה לנו הזדמנות לגלות כיצד קורה הקסם הזה – שסיטואציה שיכולה לפרנס כמה פרקים ברומן, נכתבת בפחות מעשרים מילים, שחלקן חוזרות על עצמן בווריאציות שונות. לאחר הדיון, מיקמנו מחדש את השיר בתוך המחזור המקורי שלו בספר (שלושה שירי פרידה), ובחנו כיצד הפרשנות שלנו משתנה כתוצאה מכך.
בשיר נוסף, הפעם "הכוכבים" של גולדברג, ראינו את החשיבות העצומה של החזרה על "הכוכבים יפים מאוד" בשיר הקצרצר. הפלגנו בדיון למחשבות על החזרה, על הריתמוס, ועל הקול הראשון שכל אחד ואחת מאיתנו שומעים בחיינו: פעימות הלב של אימנו בזמן שאנחנו ברחם. לא פלא, אנחנו מסכמים, שריתמוס, פעימה, קצב – הוא דבר כה גורלי עבורנו.
נמשיך לנגן בשבוע הבא.
בכיתה יא' של מורן בנית ושי אטר:
השבוע התחלנו לעסוק בדטרמיניזם וחופש בחירה.
את השיעור הראשון הקדשנו לצפייה בסרט Run Lola Run. מעבר להיותו מהנה, הסרט מציג השתלשלות אירועים שמובילה לשוד שמשתבש ולמותה של הגיבורה. לאחר מכן הסרט מציג גרסאות אלטרנטיביות לאותה השתלשלות אירועים, בהינתן כמה פעולות שמתרחשות באופן שונה מכפי שהתרחשו.
לאחר מכן דנו בסרט, והעלנו כמה רעיונות שעולים בו - מהמחשבה ש"כל דבר קטן משפיע" ועד החזרה ההכרחית של התנהגויות של דמויות מסוימות.
משם, המשכנו לדיון בדטרמיניזם, על פי הקו הרעיוני של טיילור אבל לא בקריאה בו. דיברנו על מהו דטרמיניזם, וכיצד הסרט שמציע כמה מסלולים אפשריים הוא אלטרנטיבה לרעיון הזה.
הרעיון העלה התנגדויות, רובן נוגעות באופן לא מפתיע - בשאלת הרצון החופשי והאחריות המוסרית שאיתו. תהינו כיצד ניתן להגן על הקיום של רצון חופשי והצענו בעקבות טיילור כמה אלטרנטיבות:
דחייה של דטרמיניזם (והנימוקים לכך), דטרמיניזם "רך", ותאוריית הפועל (agent theory). בכל אחת מן האפשרויות - עמדנו על יתרונותיה אך גם על הבעיות הטמונות בה, והצענו שייתכן שהרצון החופשי אינו אלא אשליה.
לבסוף סיכמנו את המהלך שעשינו עד כה מהצד הפילוסופי, ומיפינו את העמדות המרכזיות של ההוגים שדנו בהם - אפלטון, אריסטו, דקארט וטיילור.
בשבוע הבא נקרא את "האישה שילדה תאומים ועשתה בושות"/אורלי קסטל בלום, ונראה אי-סיבתיות מהי, וגם זה סיפור נורא מצחיק.
בכיתה יב' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס
אתמול עשינו שיעור מבוא למרקס. בחצי הראשון של המפגש דיברנו על המושגים מטריאליזם היסטורי, בסיס ובניין על. אושי נתן קצת רקע היסטורי למרקס והדגים את צורת החשיבה ההיסטורית שלו קודם על השינויים שחלו בתקופת המהפכה התעשייתית, ואחר כך על נושא שתמיד תופס את תשומת ליבם של תלמידינו - כינון הסדר הפטריארכלי.
את החצי השני של המפגש בחרתי לפתוח עם שקופית משמימה - קראנו סיכום לבגרות מגוגל על הגורמים לעליית הנאצים לשלטון. ראינו שרוב הגורמים שמוזכרים שם הם מתחום האידאולוגיה: השפלת הכבוד הגרמני בהסכמי ורסאי, התחזקות האנטישמיות, פחד מקומוניזם. אחר כך התחלנו לקרוא מתוך הספר "סיפור של גרמני" מאת סבסטיאן הפנר, שיש בו תובנות מדהימות על התנאים המטריאליים של התקופה.
הפנר מספר בגוף ראשון על המשבר הכלכלי של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר את האינפלציה המשתוללת - איך אביו קיבל משכורת בראשון לחודש והמשפחה מיהרה לרכוש כבר באותו יום מצרכים לחודש שלם, מתוך ידיעה שבשבוע הבא לא בטוח שהסכום הזה יספיק אפילו לחפיסת סיגריות; איך אנשים שחסכו כל חייהם מצאו פתאום שחסכונותיהם לא שווים כלום, ולעומת זאת ילדים זבי חוטם שהבינו איך פועל שוק המניות נעשו עשירים מופלגים.
הפנר מתאר את ערעור הסדרים הזה באופן כל כך אפקטיבי שאי אפשר שלא להרגיש את אובדן האחיזה במציאות לאור הצניחה המסחררת של ערך המארק והמיטוט החברתי שנלווה לה (כמו שאמרה תמר, "אני לא מבינה, אתם מנסים להפחיד אותנו?!"). תוך כדי קריאה כבר שכחנו שדיברנו על גורמים לעליית הנאציזם וכשהיטלר הופיע בסוף הפרק לקח לנו רגע להבין את המהלך ולקשר למושג המטריאליזם ההיסטורי. יצאנו מעורערים אך מרוצים.
Commentaires