אוניברסיטת בר אילן 20.04.2025

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן .

בכיתה י' של יעל איזנברג ואושי שהם קראוס

שיעור כיפי על מיתוסים של בריאת העולם: פתחנו בפיזור של ספרי סדרת "מיתולוגיות" של הוצאת מפה. כל תלמיד או קבוצה בחרו ספר ונשלחו לקרוא על מיתוס בריאה של תרבות מסוימת. אחר כך כל קבוצה הציגה בפני הכיתה את המיתוס, איירה אותו על הלוח (בלי למחוק את מה שכבר היה עליו) ומצאה נקודות השקה לסיפורים שהציגו הקבוצות הקודמות, ומקבוצה לקבוצה התמלא הלוח בציורים פסיכודליים ובקישורים מרגשים ומפתיעים, ביצים וקצף גלים ושפע של נוזלי גוף ריחניים.

אחרי ההפסקה דיברנו על האביב המלבלב בחוץ ועל המיתוס היווני של חטיפת פרספונה, ושלחנו את הקבוצות לסיבוב נוסף של עבודה: להמציא סיפור שמסביר את קיומו של האביב ברוח המיתולוגיה שעליה קראו. הקבוצות עבדו בחדווה והסיפורים היו מקסימים: הייתה לנו דרמה משפחתית על האחים אביב וסתיו ברוח המשפחתולוגיה המצרית, הנבחרת הסרבית כתבה על פרחים שפורחים מתוך הזיעה ונבחרת מרכז אמריקה על בריאה במחשבה ובמילה שמטרתה לחנך את האדם להעריך את מה שיש לו. ועוד ועוד.

בכיתה יא' של יפעל ביסטרי ואמנון מרום

חזרנו להיפגש לאחר חופש הפסח. בגלל מבחנים ואילוצים שונים, הנוכחות לא הייתה אופטימלית הערב. יחד עם זאת, היה נעים ומשמח להיפגש. 

בילינו זמן איכותי, יצירתי ומקרב בהכנות לקראת המליאה אותה נעביר לכל בית החינוך בשבוע הבא: מליאה בנושא משל המערה של אפלטון.

ההתרגשות גדולה, ומלווה גם בקצת חשש. אנחנו, המורים, נעים בין הרצון לתת את הבמה לתלמידות, לבין הרצון לתמוך בהן ולא להשאירן לבד. משחק עדין ומתגמל שכזה, להיות חלק מיצירה משותפת עם התלמידות.  ישנה תחושת מגויסות לקראת המליאה, כולל מצד תלמידות שלא יכלו להגיע היום ובכל זאת לוקחות חלק בהכנות.

בכיתה יב' של מורן בנית ושי אטר

השבוע היה שבוע המתכונת ה'אימתנית'. אין לי הרבה מה לכתוב על האירוע הזה.

מצד אחד אני חושב שזו חוויה חיובית למי שמגיעה מוכנה, ואפילו איזו חוויית שיא של mastery של איזשהו ידע. אין לי בעיה עקרונית עם מבחנים ואירועי מדידה, לדעתי אפילו אפשר לצאת מהם מחוזקים. שחר למשל, שהתכוונה להגיש מבחן חצי ריק וחזרה והשלימה אותו, נראה לי יצאה בתחושת מסוגלות גדולה משנכנסה.

מצד שני, זה מכניס הרבה לחץ ודוחק מי שבחינות הן לא צד החזק שלו להתמודדות קשה. ואז נשאלת השאלה לשם מה.  זה מן הסתם נגזר מהבגרות.

מחר נגלה איך היה, כמה לדאוג ולמי לקראת הבגרות.