השבוע השישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי
בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון:
אתמול זכינו להיפגש פנים אל פנים והשמחה הייתה גדולה.
פתחנו במשחק הכרות בו כל אחת רשמה על עצמה 5 עובדות ו5 בדיות, שהיתה שמחה שיהיו לה בביוגרפיה, בעקבות זה הן כתבו משפטים על עצמן והקריאו. היה מעניין להקשיב.
(שמחתי שבהפסקה שמעתי אותן ניגשות אחת לשנייה לברר מה אמת).
בזמן שנשאר קראנו את הסיפור "הנהג שחשב שהוא אלוהים" של אתגר קרת. דיברנו על הפתיחה והצגת דמויות בסיפור הקצר וניסינו לראות האם הנהג פועל בהגיון בחמלה או חוסר חמלה ומה מידת השליטה על המעשים שלו.
בהמשך בשיעור פילוסופיה התחלנו לעסוק במוסר. הצגתי להן דילמות מוסריות שונות ושאלתי מה הם חושבים הדבר המוסרי ביותר לעשות (שאיננו בהכרח הדבר שהם יעשו בפועל). המטרה הייתה להבין את המסגרת של החשיבה המוסרית שלהם. חלקם ענו באופן "חסכני" מאוד מבחינת העקרונות המוסריים המנחים אותם במגוון מצבים וחלקם ענו באופן פחות חסכוני כך שניתן מקום לשיקולים כגון קרבה משפחתית, הבדלים בין פעולה ומחדל, מרחק גיאוגרפי ועוד. הדיון היה ער ומעניין והתחושה הייתה שכלל לא מיצינו את מה שדנו בו.
בכיתה יא' של אלעד נבו ואליעזר בקליש
חזרנו לספריה בראש פינה, התרגשות גדולה. את המפגש פתחנו במליאה, כל בית החינוך בספריה. היה מרגש לראות את כל התלמידים יחד, מחוץ לקוביות השחורות של הזום.
התחלנו את השיעור בריענון קצר למשל המערה של אפלטון. האסירים שיושבים במערה ואותו אחד שיוצא החוצה, מביט בשמש וחוזר פנימה. המסר שחזר על עצמו שוב ושוב שמדובר במשל, וככזה, יש לו גם נמשל, וכדאי להחזיק את העניין הזה בראש. בשיעור הקודם התלמידים קיבלו משימה הביתה, לחשוב על 3 שאלות בנוגע למשל, שאלות משמעותיות, בעלות ערך פילוסופי, שאין להן תשובה במשל עצמו: "האם האדם שיצא רצה לצאת מהמערה?", "מי שחרר אותו משם?", "האם העולם שמחוץ למערה הוא העולם האמיתי, או שגם הוא מערה שיש לצאת ממנה?", "מה המשמעות של ה'שמש' בנמשל?" ועוד. השאלות נכתבו על הלוח כבסיס לדיון במשל עצמו. מכאן עברנו להניח את היסודות לדיון בתפיסתו הפילוסופית של אפלטון. הכנו את האבחנה בין 'אמונה', 'סברה' ו'ידיעה' כדרגות של הכרה. ולסיום התלמידים התבקשו לנסות ולספק הגדרה למילה 'אמת' – לא היה להם פשוט, מילה שמשתמשים בה כל כך הרבה בחיי היום-יום, לא ברור מה המשמעות המדויקת שלה. סיימנו את החלק בהגדרה של האמת כהתאמה (קורספונדנציה) כתפיס קלאסית של 'אמת'.
בחלק הספרותי, התחלנו לקרוא סיפור קצר: 'ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות' של סילביה פלאת'. התחלנו בקריאה צמודה תוך שאנו עוצרים לדון במשמעות הדברים. מטבע הדברים, הדיון עסק בחלומות ומשמעותם. אלעד ציין את התפתחות תפיסת החלום מן העולם העתיק דרך הנאורות ולעולם המודרני. תפיסתו של פרויד, של תלמידו יונג, פסיכואנליזה וארכיטיפים, החלום כנבואה, כמראה של הנפש וכשיקוף של התת מודע. עצרנו את הקריאה באמצע כדי לסכם את החלק בתרגיל כתיבה שקיבלו התלמידים: כל אחד יתאר חלום, מומצא או אמיתי לבחירתם. נמשיך את הסיפור בשיעור הבא.
בכיתה יב' של סיון קיפניס ואילה ליבנה:
אחרי יותר מחצי שנה אתמול זה סופסוף קרה! נפגשנו פנים אל פנים במציאות! ההתרגשות והשמחה היו כל כך גדולות שלרגעים התגעגענו לאפשרות לשים את התלמידים על השתק 🙃 סתם, בחיים לא!
התחלנו את המפגש במליאה עם כולם, היה מרגש להיות פעם ראשונה השנה כל בית החינוך ביחד.
כשתיכננו את המפגש, סיוון ואני, חשבנו לתומנו שאחרי שהתלמידות לא נפגשו כל כך הרבה זמן אולי יהיה להם קצת מגמגם להתניע. אז חשבנו על משהו שיכול לעזור להם להתחיל לתקשר וישבור את הקרח - ספיד דייטינג בספריה! לאורו של טקסט!
פיזרנו ברחבי הספרייה טקסטים שונים שמטרתם להדליק (עגנון, ברכט, פרנק מק'קורט, חז"ל, יום וגם שאלת בגרות אחת) חילקנו אותם לזוגות ונתנו להם עשר דקות להתייחד עם הטקסט. אחרי 10 דקות הם החליפו בן/בת זוג וטקסט. מה שלא לקחנו בחשבון זה שהם לא יצטרכו לשום עזרה בשבירת קרח, כל מה שהם רצו זה זמן לדבר ולקשקש וגם לקרוא, לכתוב ולחשוב. אחרי ההפסקה התכנסנו וביקשנו מכל אחת ואחד לבחור את הטקסט שהכי נחרט בהם, להציג אותו ואת המחשבות שלהם עליו.
הבחירה הראשונה היתה שאלת הבגרות (תודה לכיתה יב' אורנים של שנה שעברה), שנגעה ביום ובביקורת שלו על המדע האמפירי. אמנם לא ענינו ממש כמו בבגרות, אך נגענו בנקודות המרכזיות, והן ענו עליה די בקלות. אורי נכנס לבקר אותנו, והוסיף משלו לנושא, כך שהם קיבלו הסבר נוסף וזווית נוספת. אח"כ נבחר הטקסט של עגנון: הסיפור על האדריכל הסיני מתוך 'עד הנה'. זהו טקסט מוזר קצת, כזה שמבקש פרשנות. התלמידות שיתפו בפרשנויות שלהן, והדיון נסב סביב רמת הממשות של המציאות המוחשית לעומת המציאות הרוחנית או המחשבתית, ותחושת הבית בכל אחת מהן. הטקסט השלישי שנבחר היה של ברכט - השיר אל המהסס. קראנו את הטקסט, שאלנו אל מי מדבר הדובר בשיר? איזה רגש הוא מעורר? ומי האויב? השאלה השלישית עוררה דיון/ויכוח פוליטי שזלג, כמובן למלחמה הנוכחית, בעיקר בעזה. דיברנו על מוסר מלחמה, על זכויות אדם ובראשן הזכות לחיים, על ענישה. כשאנחנו כותבות עכשיו יש סדר בדברים, בכיתה הרוחות געשו, התקשנו לשמור על סדר, או על מסגרת דיון מוגדרת. נראה היה שלכל אחד היה חשוב להגיד מה הוא חושב. ובכל זאת, לפחות חלקן קשרו בין הדברים שלמדנו בכיתה לבין המציאות. סיימנו את השיעור בבקשה של התלמידות לחזור לנושא בעתיד, ובעיקר בשמחה גדולה על המפגש שהיה ועל אלה שיבואו בהמשך
Comments