שבוע 30 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. מעמד סיום המפגש השלושים בכיתה י"ב, בית חינוך בר אילן. מפגש? ובכן, זהו אירוע הסיום שלנו. האירוע שבו אנחנו נפרדים מכיתה י"ב המופלאה שהלכנו איתה בדרכי הרוח בשלוש השנים האחרונות. בדברי הפרידה שלי, ציטטתי בפרפרזה את בורחס, שמדבר על הריחוק שכופה הדיבור העקיף על הסיפור. זה בדיוק מה שעומד לקרות בדברים הבאים שבהם אנסה, ללא הצלחה, לספר על חוויותינו ותחושותינו מהערב שעברנו. ראשית, נקדים ונודה לכל הצוות המורחב ביותר של דר

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור לימודי כמעט אחרון. אנחנו מודיעים לתלמידים על לוחות הזמנים. הם שומעים שהשנה מסתיימת ומביעים צר אמיתי. הם רוצים עוד כמה שיעורים. ובכלל, הקשר שנוצר השנה טוב וחם ועמוק ועצבני ולימודי וחברי והכיתה חיונית ולמדנית, וקצת מפריענית ומאוד חברית וקולגיאלית. אני לא אובייקטיבי? אבל זה גם מלמד על משהו חיובי. אני מלמד את משל המערה מתוך מטרה ללמד את תורת האידיאות של אפלטון. אנחנו מספרים את

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התחלנו שני טקסטים חדשים: ״אני עומדת כאן ומגהצת״ מאת טילי אולסן וההקדמות של קאנט. בחלקו הראשון של השיעור קראנו את הסיפור. התחלנו בקריאה צמודה תוך שאנחנו מנסים לשים לב מה הסיפור נותן ומה הפערים שהוא פוער. מורן הציעה שניעזר בחמשת המ׳מים (לא של ז׳בוטינסקי): מי, מה, מתי, מדוע ומקום. קראנו את פתיחת הסיפור והבנו שאנו עוסקים בנערה, אמה, והמבקשת (אולי אשת טיפול?). ביחד תיארנו את אופן סיפור

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה השיעור הראשון אתמול הוקדש למבוא למחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית. לצערי הרב הנוכחות בכיתה עמדה על חצי (הכל מוצדק! טיולים סיורים ושאר...). באופן מעניין, דווקא ה"גרעין הפוליטי" והקולני בדרך כלל נעדר, מה שיצר דינמיקה שונה מהדמיונות שלי: במקום שיעור סוער ומלא דיונים וויכוחים, יצא שיעור שקט שלא לומר "כבוי"... ​התכנון המקורי היה לחלק את הכיתה לקבוצות שכל קבוצה תתבקש לשחזר את הניסו

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אם בתחילת השנה סיון ואני חשבנו שנפלנו על כתה שקטה והססנית - אפשר להסיר את החשש! מפעם לפעם הם נהיים עליזים ותוססים יותר, מה שיפה מאוד בהפסקות אך עשוי לאתגר במהלך השיעור. יחד עם הקושי שלהן לשמור על שקט וריכוז לאורך כל השיעורים, הן מנומסות מאוד ומתנצלות כל פעם שרואות שאני מתאמצת יתר על המידה. ולרוב, לשמחתי, הבלאגן והרעש נובע מהתכנים הלימודיים. אחרי שבשיעור הקודם (קודם) צללנו למים

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשיעור אתמול קיימנו סדנת כתיבת מסות נוספת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, אזכיר כי לפני כמה שבועות קיימנו סדנת כתיבת בכיתה, אך דווקא באותו שיעור החסירו כמה ילדים, ובשבוע שלאחר מכן, בו תכננו להשלים אותה, הצטרפו אלינו שלושה תלמידים חדשים, לכן דחינו את המשך הסדנה למועד לא ידוע. ובכן, ביקשנו מהתלמידות שיחשבו על נושא שונה מזה שבחרו בפעם הקודמת (לאלה שהשתתפו) ולמי שלא מצא נושא אילה

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו בסבב שלומות עם מטאפורה, ניכר שמפעם לפעם יכולות הביטוי שלהם משתכללות. לאחר מכן עשינו חזרה קצרצרה על השיעור הקודם של סיון, על מיל וההבחנה שלו בין הנאות 'גבוהות' ל'נמוכות', כדי לרמוז בעדינות איך יתקשרו השירים שנקרא לנושא. קראנו ביחד שלושה שירים - חברות / אגי משעול, יהלומי שיכחה / מיה טבת דיין ופתיחה / לאה גולדברג. הקריאה וההבנה של השירים הסתברו כמשימה מאתגרת עבור חלק מהתלמי

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה איזה שיעור היה לנו! כזה שלא מציית לתכניות שהכנו מראש אלא הולך לטיול במחוזות רחוקים ומופלאים. אחרי סבב שלומות והנאות מהשבוע האחרון, שהתכוונו לחבר לשיעור השני (על תועלתנות) התחלנו לקרוא ביחד את הסיפור "המפנים את עורפם לאומלאס" של אורסולה לה-גווין. כל תלמיד הקריא בתורו וכיוון שהשפה לא מאוד נגישה עצרנו להסביר ולדבר מדי כמה משפטים. היה משמח לראות שהפעם כולן-כולם התמודדו עם ההקראה,

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון התחלנו את השיעור בהחלטה נחושה לסיים לעת עתה את הקריאה ב"כה אמר זרתוסטרא" על אהבה עצמית כדי שהפילוסופיה לא תפגר אחרי הספרות, שבה סיימנו כבר מזמן את העיסוק בנרקיס ואכו. ניגשנו לשני הקטעים שנותרו, בניסיון למלא אחר ההנחיה של פרנץ רוזנצווייג לקריאה בספרו "כוכב הגאולה" – לפרוץ קדימה, ולא להתעקש להבין הכול לפני שמתקדמים. אספנו התרשמויות ודברים שצדו את העין – האנליזה הפשוטה של הציוו

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס ברביעי האחרון חזרנו אל המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו עם תרגילי הכתיבה של התלמידות מן השיעור שעבר: אז, הן קיבלו בהגרלה כל אחת פתיחה או קטע מסיפור או רומן, התבקשו לאפיין את סוג המספר ולשכתב את הקטע בחילוף סוג המספר. הן גם כתבו רפלקסיה על העבודה. בשיעור האחרון הן התחלקו לשתי קבוצות לפי סוג המספר שקיבלו בקטעים ההם – קבוצת מספר אוקטורלי וקבוצת מספר פרסונלי. כתרגיל חימום,

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אחרי הפסקה של שבוע, חזרנו לסוקרטס. הפעם פגשנו אותו ביושבו בתאו שבבית הכלא. עוד לפני סוקרטס, פתחנו את השיעור בסבב שבו כל אחת מהתלמידות התבקשה להציג דילמה שהתמודדה או עדיין מתמודדת איתה. הדילמות של התלמידות הובילו אותנו לדילמה של סוקרטס - האם להיענות להצעתו של קריטון לברוח מהכלא ולהציל את חייו? חילקנו את הכיתה לזוגות וביקשנו מהם לקרוא את העמודים הראשונים של הדיאלוג קריטון, כש

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכרנו מקרוב את המספר האוקטורלי והמספר הפרסונלי. פתחנו בקריאה משותפת של שתי פתיחות של סיפורים - מדוע אני אוהבת לישון של מאיה קגנסקייה ודבר קטן וטוב של ריימונד קארבר. בדקנו מה סוג המספר בכל אחד מהם, ולאחר מכן שכתבנו בעל פה את הסיפור בחילוף סוג המספר. שאלנו מה אבד? מה השתנה? האם הנימה? האם המהימנות? הסצנה הפותחת של דבר קטן וטוב נדדה בין נקודות מבט - זו של הלקוחה, זו של בעל המאפיי

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו היום ללא סיון שהיתה חולה וחסרה לנו. התחלתי בבקשה לשתף מה שלומנו באמצעות מטאפורה או דימוי. היתה שתיקה והתלמידים היו מאוד נבוכים. אט-אט הם התחילו להשיב - כמו אוטובוס צפוף שאין בו עוד מקום, כמו שהשמש זורחת כל יום במזרח ושוקעת במערב, כמו רכבת הרים. לאחר מכן התחלנו לכתוב, כתיבת רצף שאין בה הנחיה והיא לא צריכה לענות על שום קריטריון. שוב, תחילה מבוכה, ואחרי זה היענות. בכלל,

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי אתמול הייתה לנו הזכות לחזור ממש אל מקורות הכתיבה המסאית וקראנו יחד מכתביו של מישל דה מונטין, אבי הז'אנר המסאי. פתחנו את השיעור בדיבור על 4 המניעים לכתיבה שג'ורג' אורוול מעלה במסתו "מדוע אני כותב?" - המניע האגואיסטי, המניע האסתטי, המניע ההיסטורי והמניע הפוליטי. דיברנו קצת על מישל דה-מונטן והרקע ההיסטורי לכתיבתו (הרנסנס הצרפתי, החיבור לתקופה הקלאסית ובפרט לסטואה, מלחמות הדת) לאור

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אז מסתבר שטקסט יכול להיות מעין מפת מטמון או מפת דרך מורכבת ומסקרנת ומחכה לפיענוח. או לפחות זו התחושה שקבלתי מהשיעור הראשון שהעבירה אור בכותרת של מעין מבוא לנרטולוגיה. השם כבד. השיעור זורם ומרתק אותי ואת התלמידים. אנחנו עובדים על שלושה טקסטים. בראשית ברא אלוהים.........הוא הטקסט הראשון. לא רק השורה הזו. אולי הפרק הראשון של "בראשית". ומי כתב אותו? מי המספר? אלוהים הדמות? אלוהים ש

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השיעור הפעם הוקדש לשאלה הגדולה - מהי פילוסופיה? ובהצגת שני כיוונים אפשריים לתשובה - דרך דיון היסטורי, מה נחשב לאורך השנים כפילוסופיה, ודרך האפשרות האטימולוגית - של מחקר המקור של המילה. דיברנו על המעבר מהניסיון להסביר את העולם בדרך של חשיבה מיתית (אנה סיפרה על המיתוס של אורפאוס ואורידיקה, והמשכנו קצת עם האדס, פרספונה ודמטר), ותהינו על הקשר בין פילוסופיה ומתמטיקה, בהינתן שטאלס, הפיל

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון את תחילת המפגש בילינו באופן קצת מפתיע בחישובי הפרשים בין מספרים שליליים. אם סוקרטס עמד למשפט ומת ב 399- ואפלטון נולד ב 427-, בן כמה היה אפלטון כשסוקרטס מת? אחר כך למדנו שאולי עדיף לא לעוף על עצמך בפני אנשים שמראש שוקלים להרוג אותך, מכיוון שהם מרגישים שאתה מתנשא עליהם. אף אחד לא אוהב שחצנים. אפילו לא ואולי בעיקר לא, אם לשחצנות שלהם יש בסיס, כמו במקרה של סוקרטס. השורה התחתונה הז