שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור לימודי כמעט אחרון. אנחנו מודיעים לתלמידים על לוחות הזמנים. הם שומעים שהשנה מסתיימת ומביעים צר אמיתי. הם רוצים עוד כמה שיעורים. ובכלל, הקשר שנוצר השנה טוב וחם ועמוק ועצבני ולימודי וחברי והכיתה חיונית ולמדנית, וקצת מפריענית ומאוד חברית וקולגיאלית. אני לא אובייקטיבי? אבל זה גם מלמד על משהו חיובי. אני מלמד את משל המערה מתוך מטרה ללמד את תורת האידיאות של אפלטון. אנחנו מספרים את

שבוע 27 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה התחלנו את השיעור בטפטופים של תלמידים ותלמידות אבל היה חשוב שנתחיל עם מי שנוכח. אט אט התקבצו כולם. שאלתי - מה אתן מעריכות בחינוך שקיבלתן, מההורים או מהסביבה? ערכנו סבב אך היה להם קשה לענות על כך, לא ברור אם כיוון שאין הרבה הערכה או כיוון שיש קושי בשיתוף. המשכנו עם קריאת השיר "שני יסודות" של זלדה. מיד אמרה אחת התלמידות שמדובר בשני סוגים של אנשים, שאלתי אותה איך היא קפצה למסקנה

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כל שבוע - מקום אחר. והפעם - כתה ב' בבית הספר וילקומיץ' בראש פינה. התכנסנו בשמחה ובמשבים קיציים הישר לשיחת איפוס קצרה של סיון ושלי. אחרי שבפעם הקודמת הרגשנו ששמחת המפגש והחברה גוברים על שמחת הלימוד, הפעם הבהרנו מתי נוכל ליישם כל אחד מהדברים באופן המיטיבי :) גם ללמוד, וגם לדבר מלא! שאלתי - האם עדיף לראות את העולם כפי שהוא או כפי שהיינו רוצים שיהיה? או, איך עדיף לחיות - במציאות א

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע ניסינו להתחיל בצעידה חזרה לתלם ממנו יצאנו בזמן הסבב האחרון עם איראן, חזרה לנושא השנתי שלנו - מונולוג, דיאלוג ופוליפוניה. מטרת השיעור הייתה לעגן את הנושא דרך דיון בגבולות העצמי, כלומר לראות במונולוג-דיאלוג-פוליפוניה לא רק צורות של שיח אלא צורות של זהות והזדהות. פתחנו בחזרה לשלוש המשוררות עליהן כותב שמעון אדף במסה "וראיציות גולדברג" ומבנה הזהות שהן מציגות: לאה גולדברג והזהות ה

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התחלנו שני טקסטים חדשים: ״אני עומדת כאן ומגהצת״ מאת טילי אולסן וההקדמות של קאנט. בחלקו הראשון של השיעור קראנו את הסיפור. התחלנו בקריאה צמודה תוך שאנחנו מנסים לשים לב מה הסיפור נותן ומה הפערים שהוא פוער. מורן הציעה שניעזר בחמשת המ׳מים (לא של ז׳בוטינסקי): מי, מה, מתי, מדוע ומקום. קראנו את פתיחת הסיפור והבנו שאנו עוסקים בנערה, אמה, והמבקשת (אולי אשת טיפול?). ביחד תיארנו את אופן סיפור

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס דיויד יום. כן, שוב דיויד יום. וזה לא פשוט. מתחילים חלק. אמפיריציזם ורציונליזם. ואז רשמים ומושגים. והכרה פסיבית. ואז "איך זה שאי אפשר לראות את הטוב" ואז כשל נטורליסטי ואז.. הכוכבת...הסיבתיות. ושוב תסכול ודוגמאות של משקפיים ורודים מקדימות עיניים שמביטות על לוח לבן שנראה בעצם ורוד, אבל לא בגללו, אלא בגלל ההשקפה או הפסיכולוגיה או ההרגל של השופט המוסרי הכל מתערבב להם? חלק כבר מבינים

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה השיעור הראשון אתמול הוקדש למבוא למחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית. לצערי הרב הנוכחות בכיתה עמדה על חצי (הכל מוצדק! טיולים סיורים ושאר...). באופן מעניין, דווקא ה"גרעין הפוליטי" והקולני בדרך כלל נעדר, מה שיצר דינמיקה שונה מהדמיונות שלי: במקום שיעור סוער ומלא דיונים וויכוחים, יצא שיעור שקט שלא לומר "כבוי"... ​התכנון המקורי היה לחלק את הכיתה לקבוצות שכל קבוצה תתבקש לשחזר את הניסו

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי השבוע המשכנו בדיון שלנו על פנומנולוגיה ואיך היא יכולה להעשיר את הכתיבה שלנו. פתחנו בחזרה קצרה על הנלמד בשיעור הקודם, ואז קראנו את השיר "הגיבונים" של נתן זך. בשיר ראינו איך זך משתמש בשני ערכים אנציקלופדיים זה מול זה באופן שאנה אבחנה יפה כאירוני. דיברנו על איך הוא יוצא מתוך הגדרות (בדומה לפנומנולוגיה השואלת את שאלת ההגדרה/מהות מהו X) וכן יוצר איזושהי הזרה ביחס לאנושי והחייתי, שמאפש

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אם בתחילת השנה סיון ואני חשבנו שנפלנו על כתה שקטה והססנית - אפשר להסיר את החשש! מפעם לפעם הם נהיים עליזים ותוססים יותר, מה שיפה מאוד בהפסקות אך עשוי לאתגר במהלך השיעור. יחד עם הקושי שלהן לשמור על שקט וריכוז לאורך כל השיעורים, הן מנומסות מאוד ומתנצלות כל פעם שרואות שאני מתאמצת יתר על המידה. ולרוב, לשמחתי, הבלאגן והרעש נובע מהתכנים הלימודיים. אחרי שבשיעור הקודם (קודם) צללנו למים

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשיעור אתמול קיימנו סדנת כתיבת מסות נוספת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, אזכיר כי לפני כמה שבועות קיימנו סדנת כתיבת בכיתה, אך דווקא באותו שיעור החסירו כמה ילדים, ובשבוע שלאחר מכן, בו תכננו להשלים אותה, הצטרפו אלינו שלושה תלמידים חדשים, לכן דחינו את המשך הסדנה למועד לא ידוע. ובכן, ביקשנו מהתלמידות שיחשבו על נושא שונה מזה שבחרו בפעם הקודמת (לאלה שהשתתפו) ולמי שלא מצא נושא אילה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי נקודת המוצא שלנו, עם שתי אורחות משמחות במיוחד - ויטה ודיאנה שסיימו את "דרך רוח" בשנה שעברה - הייתה תרגיל כתיבה. כל אחת לקחה פתק שכתובה עליו מילה - כמו מהר, לאט, חושך, אור, לבד, ביחד... - וכתבה עשרה משפטים שנקשרים למילה. מי שרצו הקריאו, ואז חיפשו אחר בן הזוג המנוגד להם ויצרו ביחד טקסט שעושה שימוש במשפטים מכל אחד מהניגודים. הטקסטים המשותפים (שהמילים יין ויאנג חזרו בכמה מהם) המחישו עד

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו בסבב שלומות עם מטאפורה, ניכר שמפעם לפעם יכולות הביטוי שלהם משתכללות. לאחר מכן עשינו חזרה קצרצרה על השיעור הקודם של סיון, על מיל וההבחנה שלו בין הנאות 'גבוהות' ל'נמוכות', כדי לרמוז בעדינות איך יתקשרו השירים שנקרא לנושא. קראנו ביחד שלושה שירים - חברות / אגי משעול, יהלומי שיכחה / מיה טבת דיין ופתיחה / לאה גולדברג. הקריאה וההבנה של השירים הסתברו כמשימה מאתגרת עבור חלק מהתלמי

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס הכיתה שלנו חברותית מאוד ומגובשת (כמו שאומרים) מהחודש הראשון. הם יושבים יחד בארומה ובספריה, מדברים הרבה בווטסאפ הקבוצתי והאווירה בכיתה טובה ומכילה. החלק הראשון בעבודה על המסות חיזק את המגמה הזו. ישבנו, זה שבוע שני, מול שולחן אחד. כמו בליל סדר עמוס תלמידים (ושני מורים), והמשכנו בהקראה של הסיפורים האישיים. על גזענות שנתקלה בה תלמידה; גזענות מעליבה, על תחושות של בדידות, על התלבטויות

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו את השיעור בסבב גילטי פלז'ר, כהכנה לשיעור על מיל שבין השאר מבחין בין הנאות איכותיות לכאלה שלא. בין הנאות מסדרות גרועות ואוכל נחות, צצה גם הנאה אחת (שבהחלט ראויה לכינוי 'גילטי') - להציק לפלסטינים ברשת כי כולם מחבלים. זה מסוג הרגעים המאתגרים עבורנו כמורות. מצד אחד האמירה והאופן בו היא נאמרה מבקשים לייצר פרובוקציה, ומצד שני אי אפשר שלא להתייחס, ומצד שלישי ההתייחסות חייבת להי

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי סיימנו את החלק הראשון של הנושא השנתי שלנו - המונולוג, עם קאנט כנקודה משמעותית במחשבה המונולוגית. חזרנו על המהפכה הקופרניקאית השנייה שלו, שמחזירה את האדם למרכז דרך השכל האנושי שמכונן את התופעות. בין עולם התופעות, שבמסגרתו יש סובייקט תופס ואובייקט נתפס, לדברים שנמצאים מעבר לתחום הניסיון ואפשרות החקירה שלנו - התעורר דיון על צורות ההסתכלות שלנו. ליהי תהתה, אם אי אפשר להגיע לדברים כשלעצ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור כולו הוקדש אתמול לקריאת החיבורים ומטר שאלות. התלמידות התכנסו מסביב לשולחן אחד ונוצרה אווירה קרובה וגם מעט מתוחה, שהשתחררה לאט עם כל סבב קריאה ושאלות נוסף. כל סבב דרש כחצי שעה, כך שבסך הכל כמחצית התלמידים הספיקו לקרוא ולשתף, אך כולם נרתמו לכתיבת חיבורים ולהעלאת שאלות. ונמשיך בשבוע הבא. בכיתה יא' עדי חבין ותמר חנה נקש רות הגעתי ( תמר ) עם לחישה באוזני רוחי, שאולי זה דווקא נ

שבוע 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה איזה שיעור היה לנו! כזה שלא מציית לתכניות שהכנו מראש אלא הולך לטיול במחוזות רחוקים ומופלאים. אחרי סבב שלומות והנאות מהשבוע האחרון, שהתכוונו לחבר לשיעור השני (על תועלתנות) התחלנו לקרוא ביחד את הסיפור "המפנים את עורפם לאומלאס" של אורסולה לה-גווין. כל תלמיד הקריא בתורו וכיוון שהשפה לא מאוד נגישה עצרנו להסביר ולדבר מדי כמה משפטים. היה משמח לראות שהפעם כולן-כולם התמודדו עם ההקראה,

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי את השיעור פתחנו בקריאת המסה של אורי שגב, "הרחק ממסדר הדגל - על 'עלטה' מאת דוד פרישמן", שזכתה במקום הראשון בתחרות כתיבת מסות. ההנחיה לקראת הקריאה הייתה לשים לב לשאלות שאורי שגב מעלה ומבקשת לחקור ולתובנות שהיא מגיעה אליהן. ומאחר שגם אנחנו בתהליכי כתיבת המסות שלנו, וליתר דיוק בשלב של הוספת טקסט חיצוני לסיפור האישי (כמו שיר, ציטוט מסיפור, רומן, סדרה, ציור...), עקבנו בקריאה צמודה אחר ה

שבוע 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעורים מלאים גדושים ולימודיים השבוע בבן גוריון. אנחנו מתחילים בסיכום מלא ודחוס של דקרט. חצי שעה ממוקדת וחדה הופכת לשעה ורבע ממוקדות וחדות במהלך של דקרט. התחושה: האסימונים נפלו, הביטים התישבו במקומם והחומר הובן. החיסרון עד עכשיו היה פרגמנטריות יתר. פה שעה שבוע אחר כך שעה כאן דקרט כדיון ושם כקריאה והנה, נוצר המסגור והשמחה עלתה כיוון ששאלות בתלמידים הראו שלא אבדו כיוונים. אחר כך,