מכללת אורנים 10.03.2024

המגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):

בכיתה י' של נגה וייס ויונתן דיין

קלריס ליספקטור היא סופרת נפלאה. על קובץ הסיפורים "אושר סמוי" נכתבו שבחים רבים. אכן, זהו אחד הספרים הכי נפלאים והכי אהובים עלי. כאשר יונתן ואני הכנו את השיעור חשבנו שהסיפור "שרידי קרנבל" יגרום לתלמידים שלנו התרגשות, שהוא יעורר בהם עניין. אבל זה לא קרה. אנחנו לא יודעים לומר למה. עד כה חווינו את הקבוצה שלנו כקבוצה מאוד ערנית, עם תלמידים סקרנים ויצירתיים שיש להם המון מה להגיד.

היום... כמעט לא אמרו כמעט כלום. ייתכן שהדבר קשור בעבודה שרבים לא הגיעו (בעיקר תלמידות) שנמצאות בטיול שנתי. בכל מקרה, את המהלך עשינו ממש כפי שתכננו: קראתי בקול את הסיפור ואחר כך כתבתי על הלוח שתי שאלות שעליהן היו צריכים להשיב, בעבודה בקבוצות: 1. מהי השאלה עליה עונה הדוברת (הסיפור מתחיל בתשובה: "לא, לא מהקרנבל האחרון. אבל....") 2. על מה נסובה השיחה? נתנו כחצי שעה לענות על השאלות. לאחר מכן התכנסנו לשמוע את התשובות ולדון בסיפור. נגענו כמעט בכל הנושאים שרצינו: שילוב נקודות המבט והקולות, הרמיזה לכך שמדובר במכתב או יומן, או ספר זכרונות.

דברנו על הקרנבל בתרבות, על כך שהוא מאפשר פריצת גבולות, כאוס, שמחה, וחוסר ריסון שאף גובלים בסכנה. דברנו על האופן שבו מתפקדת התחפושת בסיפור, דברנו על חושניות ועל מטמורפוזה ועל הקשר בין לידה מוות ואלוהים. המון דברים העלינו, אך יצאנו בהרגשה שאנחנו נלהבים מהסיפור הרבה יותר מהתלמידים. לא הצלחנו להדביק אותם בהתפעלות שלנו מתוכנו ומהדרך שבה הוא כתוב. בכל מקרה... נמשיך קדימה בתקווה לחזור לאנרגיות הגבוהות שאפיינו את המפגשים שלנו עד כה.

בכיתה יא' של רותם וגנר ועומר בן דוד

בחלקו הראשון של המפגש המשכנו לקרוא בהקדמות של קאנט. שוחחנו על היחס שמציע קאנט בין מושגי הרצון הטוב והחובה, שקלנו מיני דוגמאות על חנוונים שמשיבים עודף מדויק, הוספנו לתהות בדבר ההפרדה המוחלטת שמציע קאנט בין מוסר לרגש ואז המשכנו הלאה בקריאה, אל עבר ניסוחיו של הצו הקטגורי - עיקרון ההכללה והאדם כתכלית. קשה לצפות, לפעמים, כיצד יתקבל טקסט בקרב קבוצת תלמידים. אותו קאנט, שקנה לעצמו שם בקרב תלמידים כפילוסוף צדקן שלשונו סבוכה, זוכה בקבוצה הזו למידה של אהבה, חסד והנהוני ראש מסכימים (לצד התנגחויות ביקורתיות, כמובן, גם הן בלי ספק סממן של אהבה).

מאהבה אחת לאחרת: לאחר ההפסקה המשכנו לקרוא ב'מהומה רבה על לא דבר'. יאיר, שגילם עד כה את דון פדרו (ויש שיגידו שהיווה השראה לכתיבת הדמות במקור), חסר הפעם, וניתאי נכנס לנעליו הגדולות והקריא יפה. נמשכו המזימות המנסות לשדל את ביאטריצה ובנדיק להתאהב זו בזה, והגענו בקריאה עד לסיום המערכה השלישית, לתמונה בה דוגברי ואנשי המשמר מאזינים בסתר  לבוראציו, משרתו של דון ג'ון, שחושף את מעלליו של אדונו. הדמות הקומית של דוגברי, השבה ומשבשת ביטויים, גולמה על-ידי עדן, שבבחירה בימאית החליטה להוסיף להקראה גם מבטא פרסי, וככל שהתקדמנו בקריאה, ובמידה רבה של נאמנות למחזה, הקבוצה פרקה עול בחיקויים, קולות וצחקוקים. מהומה רבה ומשמחת.

במגמת פילוסופיה:

בכיתה יב' של קובי אסולין

הפגישה אתמול היתה מאוד מתומצתת, הגשתי לתלמידים מעין מיני בחינה של מספר שאלות כהכנה לבחינת הבגרות. בשלב הזה אפשרתי להם להסתייע במחברת ובחומרים חיצוניים שיש לנו בדרייב כדי להתמודד עם השאלות. השאלות התמקדו המחשבה היוונית, בדיאלוג קריטון של סוקרטס, ביחס בין אמצעי ותכלית ושאלת האושר אצל אריסטו, ולבסוף בתורת האידאות של אפלטון. לאחר ההפסקה ולאחר שהתלמידים שלחו את העבודות לבדיקה, עברנו של השאלות ועל הפתרון להן. בשבוע הבא נרחיב את המשרעת ונערוך עוד מרתנון קטן של שאלות ביחד עם התועלתנות וקאנט.

בכיתה יב' של יעל אבוקרט קליין

היינו בנוכחות דלילה יחסית, דווקא בשיעורים כה חשובים של תרגול לפני בגרות. את השיעור התלמידות התחילו בסיכום אישי והזכרות של האתיקה של קאנט ומיל (מה שהתבקשו לעשות בבית אך טרם ביצעו) אחר כך תמר ומאיה סיכמו בקול רם על הלוח כדי לעזור לאלה שלא הבינו ולא ידעו לעשות זאת לבד. הן סיכמו בנקודות את מיל ואני שיפרתי תוך כדי את החסר וחידדתי. לאחר מכן, בקשתי שיתחילו לענות על שאלה מבלי שנסכם יחד גם את קאנט, ונתתי להן שאלה אחת שיצטרכו לענות עליה על פי כל אחד מההוגים. באמצע ראיתי שהן לא מספיק זוכרות את קאנט אז כתבתי להן בנקודות את הקו של קאנט על הלוח ונזכרנו תוך כדי בכל הדרמות הכרוכות בציווי הקטגורי, שהרי קראנו את קאנט ולמדנו עליו שיעורים רבים בשנה שעברה. הן נזכרו תוך כדי למה הן מתרגזות מקאנט ומה דווקא יפה בתיאוריה שלו, והתחברו שכלית ורגשית לפילוסופיה עד כדי הזכרות מספקת. הן ניגשו לכתוב במלוא הרצינות את התשובות שלהן.

אחר כך זיו הקריאה את התשובה שלה בקול רם, משפט משפט והוספתי ותיקנתי וחידדתי כל מה שהיה צריך. הקריאה הביקורתית הזו הועילה לכולן, וחשתי שהיה שיעור וטוב, חבל שלא כולן נכחו. בכל אופן, מתקדמות.

במגמת הספרות:

בכיתה יב' של הודיה בונן אלק:

אתמול היינו בהרכב מצומצם מאד. המשכנו בתרגול כתיבת תשובות לשאלות בגרות, הדפסנו כמות גדולה של שאלונים וכל אחת בחרה לה שאלון, כשהמשימה היתה לענות על פי המחזה שלמדנו, "האישה מן הים". קראנו בקול את השאלה, הכנו יחד תכנון תשובה ופנינו לפתרון.

הבנות לא התלהבו מהמשימה, ולא היה פשוט לרתום אותן לתרגול.

היה נדמה לי שהעייפות מקורה בחשש - ועם הרבה מאמץ הצלחתי לגרום לרובן לכתוב, ויחד לבדוק את התשובות ולתקן. אני מקווה שבפעם הבאה כבר יהיה פשוט יותר להתמסר לכתיבה.