שבוע 31 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. מפגש סיום – פרידה ממחזור ה' ביום ראשון תמה ונשלמה שנת הלימוד בבית חינוך אורנים. זו היתה שנה רבת תהפוכות ומלחמות, אבל הכיתות שלנו עברו גם דרך עשירה ויפה של קריאה וכתיבה ושיחה. אחרי מפגשי סיום בכיתות, התכנסנו יחד כולנו והעלנו זיכרונות ומחשבות מהדרך הזאת יחד. נפרדנו מבוגרי ובוגרות כיתה י"ב, מחזור ה' – שקיבלו את תעודות הסיום, ונזכור עוד זמן רב את דבר הבוגרות שכתבו לירי ואביהו, ובו מחשבות על חינוך הנוער: על כך של

שבוע 30 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המפגש הוקדש כולו להקראת המסות של התלמידות, למעט ההתחלה שלו, שבה היתה לנו אורחת, כרמל, תלמידת יב׳ מדרך רוח אורנים, שסיפרה על עבודת הגמר שלה, וסימנה אופק מסויים שאליו יכולות להתפתח המסות הראשונות של כיתה י׳. כרמל ענתה בנדיבות ובתבונה לשאלות שעלו מכל עבר, על תהליכי העבודה וגילוייה. נגה לביא הצטרפה אלינו לכל אורכו של המפגש, עזרה לנו להיווכח שגם כשיש שלושה מבוגרים בחדר כל אחת מביאה

שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר קראנו מהכתיבה המסאית של התלמידים (שהגיעו) ולאחר מכן סיימנו עם קאנט. בחלק הראשון התלמידים קראו את המסות. זו הייתה חוויה טובה עבורנו, ונדמה לי שגם עבור התלמידים. שניים - מיג וגלי עשו מהלך שלם של כתיבה, והיתר הציגו את התהליך היכן שהוא נמצא - מי שיש לו טקסט חלקי ומי שממש רק פתיחה. המהלכים השלמים היו יפים ומרשימים. גלי כתבה על בדידות וחברות בגילוי ובפתיחות, בטקסט שהוא מצד אחד כמו כרונ

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כל שבוע - מקום אחר. והפעם - כתה ב' בבית הספר וילקומיץ' בראש פינה. התכנסנו בשמחה ובמשבים קיציים הישר לשיחת איפוס קצרה של סיון ושלי. אחרי שבפעם הקודמת הרגשנו ששמחת המפגש והחברה גוברים על שמחת הלימוד, הפעם הבהרנו מתי נוכל ליישם כל אחד מהדברים באופן המיטיבי :) גם ללמוד, וגם לדבר מלא! שאלתי - האם עדיף לראות את העולם כפי שהוא או כפי שהיינו רוצים שיהיה? או, איך עדיף לחיות - במציאות א

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשעה טובה נפגשנו סוף סוף פנים מול פנים. אמנם במתנ"ס בראש פינה ולא במכללה (שכבר מכונה "אוניברסיטה"), ובכל זאת השמחה הייתה גדולה! בצפון הרחוק, שכבר נדמה שהתנתק והפך לפלנטה אחרת, הדברים מתנהלים אחרת; הילולה מתערבבת במלחמה, והחיים משתבשים מכל הכיוונים. נוכח העיכובים והאיחורים, ​ההתחלה שלנו הייתה כאוטית, וכך מצאנו את עצמנו – תלמידי כיתות י' ו-יא' – קוראים ב"אתיקה" של אריסטו. עסקנו

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בתחילת המפגש חזרנו לקרוא במונטיין, הפעם במסה קצרה שכותרתה ״כיצד אנו בוכים וצוחקים מאותו דבר עצמו״. מונטיין התארח כעת בשיעור לא כמבטא של עמדה ביחס לנושא פילוסופי שעליו אנחנו דנים, אלא כאבי המסות, כמי שהמסה שלו יכולה להיות דוגמה ובתקווה אולי השראה לאיך כותבים מסה קצרה. מהסיבה הזו הקדשנו תשומת לב מיוחדת למבנה של המסה. פסקת הפתיחה של המסה בנויה כמו משפט אחד ארוך – ״כאשר אנו קוראים

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון ״מהי יכולתה של פורטונה בענייני אנוש, ובאיזה אופן אפשר להתנגד לה״ – ככה ניסח מחדש ניקולו מקיאוולי, בספרו ״הנסיך״, את השאלה היוונית העתיקה על היחס בין ה״ארטה״ (הסגולה הטובה, ההצטיינות האנושית) לבין כוחו של הגורל או המזל. מקיאוולי היה מדינאי בפירנצה, שבגיל 43, עקב תהפוכות פוליטיות וחשדות שגרמו להגלייה שלו מארצו וממקצועו, החל בקריירה שנייה, של כתיבה, כפילוסוף וכמחזאי. מקיאוולי חשב

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עסקנו באיחוי שברים ופעילות שיקומית לקראת הישורת האחרונה של השנה שעוד לפנינו. התחלנו בסבב קצר של שיתוף לשמוע את התחושות ביחס למלחמה, וביחס לחזרה לשגרה ובפרט לשגרת לימודים. באופן שהוא אולי לא מפתיע אבל כן מתמיה, לא מעט מהתלמידות כבר מתגעגעות לתקופת המלחמה, שהיא עבורן אינה אלא שובר שגרה ארוך. יש משהו מופרע ומכמיר לב בה בעת בכך שהסיטואציה שבה יש לתלמידות פנאי לקרוא, לצפות בסרטי

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריא

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המפגש מרחוק עמד הפעם בסימן ״המדיום הוא המסר״. לאורכו ליוו אותנו שאלות וחוקים טכנולוגיים, שהשפיעו על המתרחש, ובהיותם גם קשורים לחלק מהנושאים שלמדנו, אולי באו ללמד אותנו משהו. נכנסנו לזום שלוש פעמים בתוך רבע השעה הראשונה, בשלושה לינקים שונים, כל פעם מישהו אחר נותר מחוץ לאפשרות השיחה, ולא וויתרנו, לבסוף הצלחנו להתכנס יחד! שמענו מהתלמידים על חזרות לשגרות מתונות, ועל שמחה בהן, בתוך

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התכנסנו בזום אחרי ליל שימורים שנכפה עלינו. השפעת הלילה כמו גם השפעת המלחמה המצטברת ניכרה - היינו מעטים וגם מי שהופיעו היו תשושים. מכיוון שאנו לא מפלים בין ילדים לזומבים השיעור התקיים כרגיל. המשכנו מהנקודה בה עצרנו בשיעור הקודם: התחלנו בקריאת הקטע המלא של ענת לוין, ודיברנו מעט על אחריות ויחס לאחר. משם עברנו לתרגיל קטן שעוסק באחריות וחובות. התחלקנו לחדרים בזוגות וכל זוג ייצג קבוצה ב

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר נפגשנו השבוע בזום בהרכב חלקי (7 ועוד אחד שהוויפיי הכניע), לשיעור קצר (3*40 דק׳ עם הפסקות ביניהם). השיעור נקטע פעמיים בשל אזעקות, והספקנו הרבה פחות ממה שתכננו אבל יצאו דברים יפים. התחלנו בסבב עדכון מה נשמע, וכצפוי יש הבדל בין מי שזה קשה לו יותר ומי שפחות. קראנו שיר/קטע שפרסמה ענת לוין (בפייסבוק - גלוי לכולם למי שרוצה לקרוא), אלא שעצרנו את הקריאה לפני הסוף, וביקשנו מהתלמידות להמשיך

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס דיויד יום. כן, שוב דיויד יום. וזה לא פשוט. מתחילים חלק. אמפיריציזם ורציונליזם. ואז רשמים ומושגים. והכרה פסיבית. ואז "איך זה שאי אפשר לראות את הטוב" ואז כשל נטורליסטי ואז.. הכוכבת...הסיבתיות. ושוב תסכול ודוגמאות של משקפיים ורודים מקדימות עיניים שמביטות על לוח לבן שנראה בעצם ורוד, אבל לא בגללו, אלא בגלל ההשקפה או הפסיכולוגיה או ההרגל של השופט המוסרי הכל מתערבב להם? חלק כבר מבינים

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השתתפנו במשחק דילמת האסיר האיטרטיבית של אושי, עליו הוא בוודאי יכול להסביר יותר (השתדלנו לא להפריע) ואחריו המשכנו לשיעור קצר בכיתה. במהלך המשחק התלמידות שלנו חוו פעם ראשונה מליאה של בית החינוך. התלמידות התחלקו בין הקבוצות וכמעט כולן היו בודדות בקבוצה (קוטן הכיתה, נוכחות חלקית - 7 תלמידות, 6 קבוצות במשחק). שמחנו לראות שרובן השתלבו והתקבלו בקבלת פנים חמה. המשחק היה מהנה ומעורר מחשבה,

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס בשיעור היום התכבדנו לארח את יונית נעמן לשיחה עם הכיתה, לאחר שבשבועיים האחרונים קראנו את המסה "ידוע שתימניות חמות במיטה" שעוררה עניין גדול אצל התלמידות והתלמידים. הצטרפו אלינו גם יעל ותלמידות מכיתת י"ב. התלמידות שאלו הרבה שאלות מעולות ומעניינות, ויונית שיתפה וסיפרה בתהליכי כתיבה, השראה, תפיסות פוליטיות ותפיסת עצמי בחברה הישראלית. היה מאוד מוצלח. בחלק השני למדנו פילוסופיה של הדלת

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עם כיתה י' המשכנו את סדנת המסות. היות שחצי מהכיתה לא הייתה בשבוע שעבר, המשכנו עם כל חצי מהמקום בו עצר. מי שהיו בשבוע שעבר המשיכו בכתיבה בעקבות השאלות שנשאלו בשבוע שעבר, ומי שזו הייתה עבורן הפעם הראשונה שיתפו את הכיתה בשאלת המחקר או נושא המסה עליו חשבו. לא כל התלמידות הגיעו עם נושא בשל ולכן השתדלנו לעזור למי שהייתה צריכה. גם הפעם השאלות והנושאים היו מגוונים ועלו משלל שדרות ה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס אנחנו שבוע אחרי קריאה משותפת של המסה של יונית נעמן על "ידוע שהתימניות חמות במיטה", שכולל בתוכו שיר לא פשוט של ויזלטיר. במהלך השבוע תלמידות פנו אל רותם, מנהלת בית החינוך, ובקשו מאיתנו, דרכה, לסנן בעתיד תכנים ובקשו לבטא את הקושי בחומר טעון, מיני וסקסיסטי. המחשבה היתה, בזום שערכנו, איך להביא את התועלת המירבית לתלמידות ולתלמידים. ההחלטה היתה לפתוח דיון על המסה שיהיה מעין דיון מטה. נ

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע התחלנו בשמחה ובהתרגשות את סדנת המסות, נוסח קזין. הסתמן כי החלק הראשון של הסדנה יתקיים בשני שלבים, היות ומחצית מן הכיתה לא הגיעה, בעקבות מבחן במתמטיקה. יחד עם התלמידים שהגיעו שרטטנו את מהלך העבודה שלנו בשיעור: מעבר על הנושאים והשאלות הראשוניות שניסחו בבית, ואחרי כן פנייה לכתיבה עצמית. הנושאים שחשבו עליהם התלמידים היו מעניינים, ונוגעים, ובאופן מפתיע, גם מאוד קרובים אליהם, ולחו

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם המשכים חשובים משבוע שעבר: שתי תלמידות הקריאו את מה שכתבו והקבוצה הגיבה במטר של שאלות. היה יפה לראות. מהירות התגובה לא באה על חשבון רצינות המחשבה. הורגש רצון לשאול היטב, מתוך קשב. בעקבות אלוהים או הטבע של שפינוזה, וזה שהציץ אלינו מבעד לשאלות של שתי תלמידות בסדנת הכתיבה – קראנו יחד שיר של אלמוג בהר, "עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלהים". זו גם הכותרת וגם השורה הרא