שבוע 28 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר קראנו מהכתיבה המסאית של התלמידים (שהגיעו) ולאחר מכן סיימנו עם קאנט. בחלק הראשון התלמידים קראו את המסות. זו הייתה חוויה טובה עבורנו, ונדמה לי שגם עבור התלמידים. שניים - מיג וגלי עשו מהלך שלם של כתיבה, והיתר הציגו את התהליך היכן שהוא נמצא - מי שיש לו טקסט חלקי ומי שממש רק פתיחה. המהלכים השלמים היו יפים ומרשימים. גלי כתבה על בדידות וחברות בגילוי ובפתיחות, בטקסט שהוא מצד אחד כמו כרונ

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בהתרגשות וגאווה הזמנו את כל קהל בית החינוך לאירוע "טדרוח" שבו שלוש מתלמידות י"ב הציגו את עבודות הגמר שעמלו עליהן מסוף כיתה י' ועד ממש לאחרונה. יעל סעדון הציגה את העבודה שכתבה בהדרכת ד"ר אלון שלו, בה חקרה את היחס בין אמונה באלוהים לבין משמעות החיים בספר קהלת. היא הציגה ארבע גישות שונות ליחס בין אמונה ומשמעות: גישות שלפיהן קיימת תלות בין השתיים (ניהיליזם אתאיסטי - אין משמעות מכיוון שאין אלוהים, ואנטי ניהיליזם

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס המפגש הוקדש כולו לכתיבת המסות. בחלק הראשון קראנו את המסה "איך להיות ילדה" של ארנה קזין. תחרות העותק המקושקש המפורסמת שהגתה יעל איזנברג השאירה אותםן מרוכזיםות מאוד, והם העירו ותהו וסימנו על גבי העותקים שלהם. המסה עוררה הרבה עניין בכיתה וגם פתחה הזדמנות לדבר על כתיבה בגוף שני, על סוגי כותרות, על אירוניה ועוד ועוד. בחלק השני, חזרנו לעבודה על המסות שלהן. רוב התלמידים היו לאחר הגשת

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון מהסיבה הישנה והטובה יחסית (מחלות, לא מלחמות), נאלצנו ברגע האחרון להיפגש – קשה אפילו לכתוב את זה – בזום. אבל, בפורמט שעיקרו שילוב של עבודה עצמאית ושיחות אישיות נכונה לנו בכל זאת הפתעה משמעותית לטובה. פתחנו במצגת ההולכת ומתארכת שלנו שמלווה את העבודה על המסות. המצגת מזכירה את השלבים שכבר עברנו בכל פעם שאנחנו מספיקות לשכוח, ובכל פעם שהיא נפתחת מתווספים לה שקפים חדשים. המפגש הנוכחי

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס השיעור שלנו היום מחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בונים חומר לבד חלק שני: חווים חומר חלק שלישי: מדברים מעט על החומר ומדברים הרבה על עבודות גמר. אנחנו מתחילים בשאלה: למה אתם מדברים ולמה בלגן בכיתה? הרי אור ואני כאן. לא רואים? התשובות צפויות, משמחות ומרימות לנו להנחתה. "אנחנו לא מפחדים מכם". היא התשובה הבולטת. "אין דיסטנס" אם היה כאן כמו בית ספר היינו פוחדים ושותקים. מכאן אנחנו מגי

שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בתחילת המפגש חזרנו לקרוא במונטיין, הפעם במסה קצרה שכותרתה ״כיצד אנו בוכים וצוחקים מאותו דבר עצמו״. מונטיין התארח כעת בשיעור לא כמבטא של עמדה ביחס לנושא פילוסופי שעליו אנחנו דנים, אלא כאבי המסות, כמי שהמסה שלו יכולה להיות דוגמה ובתקווה אולי השראה לאיך כותבים מסה קצרה. מהסיבה הזו הקדשנו תשומת לב מיוחדת למבנה של המסה. פסקת הפתיחה של המסה בנויה כמו משפט אחד ארוך – ״כאשר אנו קוראים

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס שיעור טוב, פעיל ומגוון . מתחילים בסדנה שלישית של כתיבת מסות אישיות. אור נותנת הנחיות מדויקות, מסבירה איך עורך ספרותי עובד ומכינה את התלמידים להתמודדות עם הערות המורה על החומר שיגישו; כל הערה היא בגדר הצעה, לא להיבהל, אבל כן להפנים וללמוד. התלמידים עובדים עוד שעה ואת יתר העבודה יגישו כבר מהבית. בחלק השני אנחנו לומדים על "תשתיות שונות של הכרה"; הכרה ריאליסטית והכרה אנטי ריאליסטית.

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כשכבר הייתי בדרך החוצה מהבית, עם שיעור מעולה (לדעתי :) ) מוכן ביד, התקבלה ההחלטה שעוברים ללמוד בזום. כמוני, גם התלמידות התאכזבו מאוד. עד שהתחיל השיעור בדיחות ממורמרות נזרקו לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אם יש משהו אחד משמח שעלה מביטול השיעור בלייב - זה לראות כמה הם ציפו למפגש האמיתי שלנו, כמה הוא משמעותי להן. ברגע האחרון ייצרנו, סיון ואני, שיעור חדש, עם הניסיון מהפעמים הקודמות שמה שעו

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון ״מהי יכולתה של פורטונה בענייני אנוש, ובאיזה אופן אפשר להתנגד לה״ – ככה ניסח מחדש ניקולו מקיאוולי, בספרו ״הנסיך״, את השאלה היוונית העתיקה על היחס בין ה״ארטה״ (הסגולה הטובה, ההצטיינות האנושית) לבין כוחו של הגורל או המזל. מקיאוולי היה מדינאי בפירנצה, שבגיל 43, עקב תהפוכות פוליטיות וחשדות שגרמו להגלייה שלו מארצו וממקצועו, החל בקריירה שנייה, של כתיבה, כפילוסוף וכמחזאי. מקיאוולי חשב

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התחלנו שני טקסטים חדשים: ״אני עומדת כאן ומגהצת״ מאת טילי אולסן וההקדמות של קאנט. בחלקו הראשון של השיעור קראנו את הסיפור. התחלנו בקריאה צמודה תוך שאנחנו מנסים לשים לב מה הסיפור נותן ומה הפערים שהוא פוער. מורן הציעה שניעזר בחמשת המ׳מים (לא של ז׳בוטינסקי): מי, מה, מתי, מדוע ומקום. קראנו את פתיחת הסיפור והבנו שאנו עוסקים בנערה, אמה, והמבקשת (אולי אשת טיפול?). ביחד תיארנו את אופן סיפור

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עסקנו באיחוי שברים ופעילות שיקומית לקראת הישורת האחרונה של השנה שעוד לפנינו. התחלנו בסבב קצר של שיתוף לשמוע את התחושות ביחס למלחמה, וביחס לחזרה לשגרה ובפרט לשגרת לימודים. באופן שהוא אולי לא מפתיע אבל כן מתמיה, לא מעט מהתלמידות כבר מתגעגעות לתקופת המלחמה, שהיא עבורן אינה אלא שובר שגרה ארוך. יש משהו מופרע ומכמיר לב בה בעת בכך שהסיטואציה שבה יש לתלמידות פנאי לקרוא, לצפות בסרטי

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהתרגשות מהולה בחשש שמזכיר את תחילת השנה – חזרנו לקמפוס. החשש התפוגג מהר. מה נאמר? היה כיף לחזור. עכשיו נותר לקוות שימשיך. פתחנו בסבב: 1. מישהו.י שביליתי איתה הרבה יותר זמן מהרגיל בתקופת המלחמה. 2. מישהו.י שלא יכולתי להיפגש איתה. חזרות ותזכורות: בין היתר הזכרנו שקף שעוסק בזיכרון עצמו. המוזות במיתולוגיה היוונית הן בנותיהם של זאוס ומנמוסינה (ע”פ התאוגוניה של הסיודוס, בתרגומו של ש

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בן גוריון. בכיתה י' אור פיינר ואושי קראוס פתחנו בשמחת התחדשות המפגש וכל אחת סיפרה איזה מקרר היא היום, שאלתה של סשה שנעשתה למסורת. אחר כך הכרנו את כתב העת של דרך רוח המאוורר, ועוד קודם - מה זה בכלל כתב עת. קראנו יחד את הקול הקורא והקדשנו זמן לכתיבה לגיליון (רעיון מעולה שגנבתי מדניאל וענבל! - תודה). הכתיבה נענתה ברצון נלהב אפילו מהמצופה, ויש כבר כמה וכמה טקסטים שעומדים להישלח. אחרי ההפסקה התכנסנו ללמוד קאנט, אבל ההיענות ל

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריא

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר התכנסנו בזום אחרי ליל שימורים שנכפה עלינו. השפעת הלילה כמו גם השפעת המלחמה המצטברת ניכרה - היינו מעטים וגם מי שהופיעו היו תשושים. מכיוון שאנו לא מפלים בין ילדים לזומבים השיעור התקיים כרגיל. המשכנו מהנקודה בה עצרנו בשיעור הקודם: התחלנו בקריאת הקטע המלא של ענת לוין, ודיברנו מעט על אחריות ויחס לאחר. משם עברנו לתרגיל קטן שעוסק באחריות וחובות. התחלקנו לחדרים בזוגות וכל זוג ייצג קבוצה ב

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אם בתחילת השנה סיון ואני חשבנו שנפלנו על כתה שקטה והססנית - אפשר להסיר את החשש! מפעם לפעם הם נהיים עליזים ותוססים יותר, מה שיפה מאוד בהפסקות אך עשוי לאתגר במהלך השיעור. יחד עם הקושי שלהן לשמור על שקט וריכוז לאורך כל השיעורים, הן מנומסות מאוד ומתנצלות כל פעם שרואות שאני מתאמצת יתר על המידה. ולרוב, לשמחתי, הבלאגן והרעש נובע מהתכנים הלימודיים. אחרי שבשיעור הקודם (קודם) צללנו למים

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי חזרנו אל הפנומנולוגיה של הוסרל, שפיתח את השיטה והפך אותה לטרנד חם. בחנו את אפשרויות המחקר של אותו מדע ראשוני דרך מושג האינטנציונליות, ההתכוונותיות, את הנחות היסוד שיש לנו ביומיום כשאנחנו באים לבחון תופעה, עם דעות קדומות ושיפוט, ואת ההצעה של הוסרל לצמצום פנומנולוגי, לשימה בסוגריים, להשהיית שיפוט, שרק במצב כזה התופעה מגיחה כהיא עצמה, כמו שהיא נתפסת. הצגנו אותה ככלי חזק לכתיבה מסאית,

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע עם כיתה י' המשכנו את סדנת המסות. היות שחצי מהכיתה לא הייתה בשבוע שעבר, המשכנו עם כל חצי מהמקום בו עצר. מי שהיו בשבוע שעבר המשיכו בכתיבה בעקבות השאלות שנשאלו בשבוע שעבר, ומי שזו הייתה עבורן הפעם הראשונה שיתפו את הכיתה בשאלת המחקר או נושא המסה עליו חשבו. לא כל התלמידות הגיעו עם נושא בשל ולכן השתדלנו לעזור למי שהייתה צריכה. גם הפעם השאלות והנושאים היו מגוונים ועלו משלל שדרות ה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשיעור אתמול קיימנו סדנת כתיבת מסות נוספת. למי שפספס את הפרקים הקודמים, אזכיר כי לפני כמה שבועות קיימנו סדנת כתיבת בכיתה, אך דווקא באותו שיעור החסירו כמה ילדים, ובשבוע שלאחר מכן, בו תכננו להשלים אותה, הצטרפו אלינו שלושה תלמידים חדשים, לכן דחינו את המשך הסדנה למועד לא ידוע. ובכן, ביקשנו מהתלמידות שיחשבו על נושא שונה מזה שבחרו בפעם הקודמת (לאלה שהשתתפו) ולמי שלא מצא נושא אילה