פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון אחרי התכנסות נעימה ומשמחת, מצוידות ב"פנזינים", התמקמנו נרגשים בכיתה. הכל חדש חדש: הפורמט, המחברות, התלמידות.ים, המורים.ות. עשינו סבב היכרות של שם, מקום מגורים ו"תקראו לי כש..." (משהו שאני אוהב לעשות/ משהו שאני טובה בו). כתבנו לעצמנו למי לקרוא מתי. פיזרנו פתיחות בחדר: משפט פותח או שניים בשלל יצירות. התלמידות.ם בחרו מבין הפתיחות וסיפרו למה שמו לב בפתיחה שבחרו (היו שם בין היתר:

במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה): בכיתה י' של יפעל ביסטרי ורוני קליין: רוני מלמד בצרפתית בניכר, ואנחנו מתכנסים לשני שיעורים שמתוכננים...

קבלו בתשואות את השבוע ה 22 בבית החינוך שלנו באונ' ת"א: במגמת ספרות: בכיתה יב' של ענבל המאירי: מה זו בכלל שירה? איך מגדירים שירה? סוגיה...

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי: הדר הירש: המפגש שלנו התחיל אחרי ארוחת הצהריים כששתי הקבוצות ישבו יחד להמשך הצפייה בסרט הקוסם מארץ עוץ. הילדים זכרו יפה את הדמויות ואת העלילה מהחלק הראשון בו צפינו בשבוע שעבר. (שמחתי ממש כשאביאל שלא משתתף בדרך כלל, חרג ממנהגו הפעם ושיתף בפרט שזכר) יפה היה לראות את הילדים מרותקים לסרט מלפני שמונים שנה (היה ילד  שאמנם גנח שהסרט משעמם אבל עיניו לא משו מהמסך...) יצאנו להפסקה. אחריה התפצלנו לשתי קבוצות. הזכרנו

השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים עמד גם הוא בסימן נגיף האומיקרון המשתולל. רק 10 ילדים הצליחו להגיע למפגש אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמור על השגרה ולהמשיך הלאה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה (אופק): התחלנו עם קטע מתוך "הדודה מיכל" של מאיר שלו . השאלה שנבחרה: "למה רשום 'כי כך חולף הזמן כשאנחנו ילדים'? האם הכוונה שהזמן כשאנחנו ילדים שונה מהזמן עכשיו?" דניאל - הזמן שונה כשאנחנו מבוגרים כי כשאנחנו מבוגרים הזמן יותר ארוך, כשאתה ילד זה עד גיל 18, ובבגרות זה ל

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח באונ' בר אילן. אחרי השמחה והששון בפארק הלאומי חזרו כטוב ליבנו ל'זום' המוכר והאהוב... (מניח שזה עוד יקרה...

השבוע ה 20 של הלימודים בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באונ' בר אילן, נראה שהיינו כאן מאז ומעולם. זה מה שהתרחש אמש: בכיתת הפילוסופיה...