יסודי בת ים 24.11.2022

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו בחמישי:

הדר הירש:

המפגש שלנו התחיל אחרי ארוחת הצהריים כששתי הקבוצות ישבו יחד להמשך הצפייה בסרט הקוסם מארץ עוץ. הילדים זכרו יפה את הדמויות ואת העלילה מהחלק הראשון בו צפינו בשבוע שעבר. (שמחתי ממש כשאביאל שלא משתתף בדרך כלל, חרג ממנהגו הפעם ושיתף בפרט שזכר)

יפה היה לראות את הילדים מרותקים לסרט מלפני שמונים שנה (היה ילד  שאמנם גנח שהסרט משעמם אבל עיניו לא משו מהמסך...)

יצאנו להפסקה. אחריה התפצלנו לשתי קבוצות. הזכרנו את היצירות בהן עסקנו במפגשים האחרונים. הילדים עלו מהר מאוד שהמשותף לכולם היא הדרך, המסע.

שוחחנו על הסרט. על ההבדלים בין סרטים שנעשים היום לסרט הזה, על הדמויות הגבריות לעומת הדמויות הנשיות בו (הנשים בסרט, בין אם הן "טובות" או "רעות", הן פועלות, מממשות, מקדמות עלילה לעומת הגברים שהם פאסיביים, מובלים, חסרי ישע ). דברנו על ערך החברות ואיך הוא בא לידי ביטוי בסרט (כולם רצו שדורותי תהיה חברה שלהם), דברנו על החיפוש אחר משמעות והישגים בחיים ועל הרגע שבו אנחנו מבינים אחרת את עצמנו מתחילת התהליך. דברנו על הקוסם שהיעד על עצמו שהוא לא איש רע, הוא פשוט קוסם לא מוצלח ועל הפתרונות שמצא כדי לפייס את דורותי וחבריה. על הסמלים שמאשרים כביכול את הדבר המהותי. ילדים נתנו דוגמאות מקבילות מחייהם.

נשאר לנו מעט זמן כדי להתחיל לקרוא פרק ראשון מג'ורג'י ולכתוב מעט.

היה מפגש טוב למרות שלא הספקנו לקרוא ולדון בטקסט הפילוסופי

אופק נגאר:

המפגש השבוע היה מחולק מעט אחרת… בחלק הראשון סיימנו לצפות בסרט ״הקוסם מארץ עוץ״, שבסופו היינו סחוטים מהצפייה וממילא לא נשאר הרבה זמן לדיון, לכן החלטנו לצאת להפסקה מוקדמת מייד עם סיום הצפייה בסרט.

בסוף ההפסקה התחלקנו לקבוצות, במטרה לנהל דיון חופשי סביב הסרט, לחלק את מטלות הכתיבה מלפני שבועיים ולהספיק גם שיעור פילוסופיה. משימה שאפתנית!

בקבוצה שלי התחלנו באמת מדיון, אותו כיוונתי ספציפית לסצנות האחרונות (אבל לא האחרונות ממש) של הסרט. שאלתי אותם מה בעצם קרה, והם ענו שהקוסם חילק ״תעודות״ או ״תארים״ לכל הדמויות, ובעצם כבר היו להם התכונות הדרושות (אומץ, שכל ולב). ליאורי אמר שבמהלך המסע שלהם הם מצאו את התכונות הללו בתוכם, וכך זכו במדליות שנתן להם הקוסם, והוא הצביע על סצנות שונות שבהן הדחליל הפגין שכל, איש הפח הפגין חמלה והאריה הפגין אומץ (אליהן הוספתי עוד סצנה שבלטה לי במיוחד במהלך הצפייה). לאחר מכן שאלתי אותם, מה לגבי דורותי? האם היא מצאה את מה שחיפשה? את החלק הזה הם פחות זכרו, לכן הזכרתי להם את הסצנה - גלינדה שואלת את דורותי מה הלקח שלמדה, והיא עונה שהלקח הוא לא לצאת לחפש דברים מחוץ לבית, כי אם מה שהיא מחפשת לא נמצא בבית, היא כנראה לא באמת צריכה לחפש אותו! שאלתי אותם מה דעתם על כך. הם לא ממש הסכימו עם המסר, רוי למשל אמר שזו התעללות בטוטו הכלב, כי מה אם הוא צריך לצאת לטיול מחוץ לבית? ליה (מנהלת בית-החינוך) דייקה ואמרה שהכוונה אינה שלא תצא כלל מהבית, אלא שלא תצא לחפש דברים מחוץ לבית… עדיין התלמידים הסתייגו מהמסר, הם אמרו שמתישהו כולנו יוצאים מהבית ומחפשים דברים במקומות אחרים (חסרונה של מעיין, שבשבוע שעבר ייחלה לעצמה להישאר בבית הוריה עד גיל 30, היה מורגש!)

בשלב זה הרגשתי שעדיף לעצור את הדיון ולתת לתלמידים ״לישון על זה״, בייחוד מכיוון שאני מתכנן להמשיך את העיסוק בנושא הזה בשבוע הבא. לכן עצרנו את הדיון וחילקתי את מטלות הכתיבה מלפני שבועיים - הם קראו את מה שכתבתי להם, וחלקם בחרו לשתף את מה שכתבו עם כל הקבוצה.

לאחר מכן התחלנו בשיעור פילוסופיה:

קראנו את ״בדרך הגדולה״ מאת נתן אלתרמן. לאחר שלוש קריאות, קראתי שוב פעם רביעית את השיר (אני בלבד) וביקשתי מהם לנקוש על השולחן כשאני קורא מילה שאינה מובנת, כדי שאסביר אותה (רציתי למנוע שאלות מסוג ״מה זה המילה כך וכך…״). השאלות היו לא מאוד מגוונות (מה זה דומיית בארות? מה זה נוצצים כזכוכית ומתכת? מה הטקסט אמור להביע?), והשאלה שנבחרה - לנתן אלתרמן משעמם בחיים, שהוא כותב שיר כזה? וכן, על השאלה הזו קיימנו את הדיון (שהיה קצר מפאת חוסר זמן).

מאיה - לדעתי משעמם לו, אולי כי לא כל-כך מעריצים אותו. אולי החיים שלו לא טובים.

ליאור - אולי אין לו מה לעשות בחיים. לפעמים יושן, אין לו מה לעשות בקיצור.

אוריה - השיר ממש קצר, כדי לכתוב אותו צריך להיות ממש משועמם. כי השיר קצר ואני לא מבינה מה המשמעות שלו.

רוי - אני גם רציתי לדבהר על למה זה השם של השיר.

ליאם - אולי זה היה בתחילת דרכו, כשהוא התחיל, או שפעם זה היה הסגנון של השירים.

ליאורי - אני חושב שכן משעמם לו בחיים, בטקסט הוא מדבר על טבע ועל מה שקורה [בחוץ] בגלל שהוא רוצה לראות את זה, אין לו ממש חיים הוא לא יוצא מהבית.

אורי - הוא בא להתנשא וחיפש מילים מהמילון.

אוריה - אני לא חושבת שיש לשיר משמעות, השיר קצר ואני לא מבינה את המשמעות.

עדי - אני חושבת שמי שכתב את השיר רוצה להצחיק את מי שקורא.

מאיה - יכול להיות שלא משעמם לו, אבל הוא רק רצה סתם כזה שיר.

אוריה - אני אישית לא התחברתי לשיר הזה, גם במילים, אני לא חושבת שאני מבינה אותו.

אופק - [בתגובה לעדי] מה מצחיק בשיר?

אורי - מה שמצחיק בשיר הזה זה החיים שלו, כי אם הוא כתב שיר כזה משעמם אז החיים שלו בדיחה.

ליאם - לגבי אוריה, אולי את לא אוהבת את זה כי זה לא הסגנון מוזיקה שיש עכשיו.

אוריה - יש אנשים שיאהבו, אניגם לא יודעת מי זה נתן אלתרמן כל-כך, רק שמעתי עליו [בדרך רוח], לא יודעת למה לא התחברתי אליו.

רוי - אני חצי התחברתי לסיפור וחצי לא. יש פה מילים לא מובנות אז לא כזה אהבתי אבל נחמד.

אורי - הוא מתנשא עלינו.

ליאור - אני חושב שאו שקרה לו משהו בחיים ואז הוא מנסה לשעמם אותנו ולספר על החיים שלו [או?]…

אוריה - יש אנשים שמתחברים, אני הבנתי את המילים אבל לא את הקשר שלהן אחת לשנייה.

ליאורי - אם יש לחן לשיר הזה אז כל הכבוד לו שהוא מצא מישהו שיעשה לזה לחן.

אופק - אם אנחנו לא מבינים משהו זה אומר שהוא לא קיים? למשל פה, אם אנחנו לא מבינים את המשמעות זה אומר שאין משמעות לשיר?

מאיה - אולי לנתן אלתרמן קרה כל מיני דברים שבגלל זה הוא כתב את זה.

ליאורי - אני חשוב שהמילים גם לנתן אלתרמן לא מובנות, כי הוא לקח את המילים אולי מהמילון והוא חיפש את המילה המתאימה.

ליאם - זה שלא הבנו זה לא אומר שאין משמעות.

כאן הדיון נגמר כי הגיעה ההסעה! דיון קצר, בשיר שחלף מעל ראשם… נו טוב, נלמד מזה להבא!