שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו אתמול לשיעור מאתגר במיוחד. הכיתה צוהלת וגועשת וקשה מאוד להשיג את תשומת ליבן, לא כל שכן לשמור עליה. התוכנית המקורית היתה לקרוא מה'אתיקה' של אריסטו, לגלות סוף סוף איך הוא מגדיר את הטוב העליון, ואח"כ, בקבוצות, לדרג את מידת ה'אאודימוניה' של דמויות שונות לפי הקריטריונים של אריסטו. כאמור, הכיתה לא בקשב ומצאנו את עצמנו מתאמצות לטפל בבעיות משמעת, גם הנאום הקבוע על אי-ההכרח שלהם

שבוע 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון לפי שפינוזה, קנאה היא רגש שאנחנו נוטים אליו מטבעינו. המהלך הלוגי הוא כזה – אנחנו מנסים/ חותרים להרגיש את היכולת שלנו (עיקרון הקונטוס). אנחנו מעריכים את היכולת שלנו ביחס ליכולת של אחרים. ככל שאחרים מסביבינו יכולים יותר, דירוג היכולת שלנו נהיה קטן יותר. תוצאה לוגית של i-iii: אנחנו נוטים מטבעינו לקנאה. פתחנו את השיעור לא במהלך הלוגי, אלא בשיחה חופשית יותר ופתוחה. שאלנו "האם קנאה ה

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו עם המשכים חשובים משבוע שעבר: שתי תלמידות הקריאו את מה שכתבו והקבוצה הגיבה במטר של שאלות. היה יפה לראות. מהירות התגובה לא באה על חשבון רצינות המחשבה. הורגש רצון לשאול היטב, מתוך קשב. בעקבות אלוהים או הטבע של שפינוזה, וזה שהציץ אלינו מבעד לשאלות של שתי תלמידות בסדנת הכתיבה – קראנו יחד שיר של אלמוג בהר, "עד שהגיע לגיל שלוש לא סיפרתי לבני על אלהים". זו גם הכותרת וגם השורה הרא

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה פתחנו בסבב שלומות עם מטאפורה, ניכר שמפעם לפעם יכולות הביטוי שלהם משתכללות. לאחר מכן עשינו חזרה קצרצרה על השיעור הקודם של סיון, על מיל וההבחנה שלו בין הנאות 'גבוהות' ל'נמוכות', כדי לרמוז בעדינות איך יתקשרו השירים שנקרא לנושא. קראנו ביחד שלושה שירים - חברות / אגי משעול, יהלומי שיכחה / מיה טבת דיין ופתיחה / לאה גולדברג. הקריאה וההבנה של השירים הסתברו כמשימה מאתגרת עבור חלק מהתלמי

שבוע 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר בשיעור הראשון השלמנו את הקריאה ב"יום מושלם לדגים בננה". מכיוון שהצטרפו תלמידים חדשים, חזרנו לקרוא את המפגש בין סיביל לסימור. בתגובה לקטע התלמידים התייחסו קודם כל לרגשות אי הנחת שעלו בהם מהסצנה. הם חשו בלבול וגועל. מורן הזכירה בהקשר זה את המושג "בלבול השפות" של שנדור פרנצי, שדיבר על בלבול בין שפת הילד לשפת המבוגרים, ויותר ספציפית, בלבול בין רוך לתשוקה. נראה כי המושג הזה נתן איזה פש