שבוע 25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כל שבוע - מקום אחר. והפעם - כתה ב' בבית הספר וילקומיץ' בראש פינה. התכנסנו בשמחה ובמשבים קיציים הישר לשיחת איפוס קצרה של סיון ושלי. אחרי שבפעם הקודמת הרגשנו ששמחת המפגש והחברה גוברים על שמחת הלימוד, הפעם הבהרנו מתי נוכל ליישם כל אחד מהדברים באופן המיטיבי :) גם ללמוד, וגם לדבר מלא! שאלתי - האם עדיף לראות את העולם כפי שהוא או כפי שהיינו רוצים שיהיה? או, איך עדיף לחיות - במציאות א

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה בשעה טובה נפגשנו סוף סוף פנים מול פנים. אמנם במתנ"ס בראש פינה ולא במכללה (שכבר מכונה "אוניברסיטה"), ובכל זאת השמחה הייתה גדולה! בצפון הרחוק, שכבר נדמה שהתנתק והפך לפלנטה אחרת, הדברים מתנהלים אחרת; הילולה מתערבבת במלחמה, והחיים משתבשים מכל הכיוונים. נוכח העיכובים והאיחורים, ​ההתחלה שלנו הייתה כאוטית, וכך מצאנו את עצמנו – תלמידי כיתות י' ו-יא' – קוראים ב"אתיקה" של אריסטו. עסקנו

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה אחרי שבשבועות האחרונים הגשנו טעימות מסה בצורות שונות, קריאה או התנסות בכתיבה, את השיעור האחרון הקדשנו כולו לסדנת כתיבת מסות נוסח ארנה קזין. לאחר סבב "מה עשית בחנוכה?" אילה פתחה את הסדנה כשהיא מרעננת את זכרון התלמידים לגבי מהי מסה ובמה כוחה. ביקשנו מהתלמידות והתלמידים לבחור נושא או סוגייה שמעניינת אותם, בין אם הם עסקו בו בשיעורים הקודמים או חדש, וכל אחד בתורו הציג את הרעיון

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע בדרך רוח המשכנו עם אדריאן ריץ׳ ואריסטו. בחלקו הראשון של השיעור המשכנו לקרוא (כאילו חיינו תלויים בכך) את המסה של ריץ׳ על אודות כתיבה וקריאה. חגנו סביב הרעיון שקריאה וכתיבה היא ״לא בשבילך״ וניסינו להבין אותה ביחד. מה כן בשבילך - הקוראת של ריץ׳? היו שהציעו שאמהות, ניהול משק בית וכיוצא באלה, והיו שהציעו שבשבילך אולי התנהלות כלכלית, אבל בוודאי לא קריאה וכתיבה כדבר מה נושא משמעו

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. בכיתה י' של מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו מהנקודה בה עצרנו בשבוע שעבר, עם אריסטו והאושר. הזכרנו בקצרה (ולמי שלא היה) שאריסטו מתחיל את הדיון באתיקה בניסיון לתאר מהי פעולה אנושית (להבדיל מרפלקס למשל) כדבר שמשמש אמצעי להשגת מטרה. ניסינו להבין למה אריסטו מתחיל כך את הדיון באתיקה, והתלמידות הציעו שמטרת האתיקה היא לשפוט פעולות, שלעומתן מחשבות הן מחוץ לשליטתנו, ושכללים אתיים נוגעים לפעולות. אריסטו מבחין בין פעולו