שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: פתחנו במפגש ספרות של שתי הקבוצות יחד. קראנו את שני השירים של חלפי בהם אנחנו עוסקים (הקריאה השתפרה מאוד. היתה בתחילת התהליך מהוססת, מתנצלת. כעת בטוחה, יציבה, יפה ומדויקת) פתחנו במושגים של מטאפורה והאנשה. מצאנו דוגמאות בשירים וגם חשבנו על כמה בעצמנו. חילקנו את הדפים שנכתבו משבוע שעבר וכתבנו כותרת . הילדים עובדים בחשק וריכוז (רובם, יש מי שלא מוצא עניין) . עבודה קשה ומאתגרת. אחרי ההפסקה התפצלנו לשתי קבוצות. יצאנו ל

שבוע 19 בקמפוס הקטן שלנו ב'תרבוטק' – החגיגה נמשכת 😊 הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: הבאנו לשיעור פרויקט צילום של צלם שצילם את אשתו ואת שלוש אחיותיה, כל שנה על פני עשרות שנים. התערוכה כוללת עשרות תמונות, מתוכן הבאנו שש. בין השאלות שנשאלו: מתי הם התחילו את הפרויקט? למה הם צילמו את עצמם כל כמה שנים? למה יש שלוש נשים שמסתכלות למצלמה ואחת לא? מי נפטרה ומי אשתו של הצלם? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומים? למה הן נשארו באותה תנוחה כל הזמן? מה נשאר קבוע בכל השנים האלה של הצילומ

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה