שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר מתוך ״התפסן בשדה־השיפון״, שבו הולדן מסביר לאחותו, פיבי, על החלום שלו להיות ״התפסן״ כשיהיה גדול. השאלות שנשאלו: למה הדבר היחיד שהוא רוצה להיות זה התפסן? למה מדובר על משפט קופצני, זה לא לגיטימי? האם זה באמת שגעוני לתפוס אנשים לפני שהם רוצים לקפוץ מצוק? איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה? מה הקשר בין השדה של הילדים לבין הצוק שהוא עמד לתפוס ממנו? למה דווקא בשדה שיפון? למה הילד עומד על קצ

שבוע 14. 14 ילדים הגיעו. חזרנו לשגרה !! הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: עסקנו בטקסט סיני שהביא אופק. השאלות: למה הוא לקח גבעול והצביע על גולגולת? של מי הגולגולת? מה זאת אומרת גולגולת בת 100 שנה, מי נותן מספר? למה נאמר : "רק אני וזה יודעים ששום דבר לא נולד מעולם ולא מת מעולם"? השאלה האחרונה נבחרה. מעין: תמיד המורה אמרה שמישהו לא באמת נולד ומת אלין: כמו מעין, בגלל שבהתחלה אמרו לגולגולת שהיא לא יכולה לחזור לחיים וגם לא יכולה למות בחזרה אלרואי: חושב שאמר את זה ליאורי: מתייחס לאלי

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: פילוסופיה: הזכרנו את המפגש הקודם (קהלת ג') והתחלנו בזה החדש בציור של דאלי . לא הכברתי מילים. הילדים כתבו שאלות: למה יש בציור חור שחור? מה זו החיה הלא מוכרת? למה הצייר בחר לצייר שעונים? מה הדברים בכחול? למה השעונים נוזלים? מה השעה בשעון? למה הציור יפה? תלינו את השאלות, טיילנו ביניהן. השאלה שנבחרה: למה הצייר בחר לצייר שעונים? אורי: אולי אהב שעונים אלרואי: חובב שעונים ליאורי: מדבר על זמן אור: באמת מ

שבוע עשירי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עושים רוח בצל הסערה : הדר הירש: פילוסופיה: פתחנו את המפגש החורפי אחרי ארוחת הצהריים עם פילוסופיה. קראנו בתור את הפתיחה של פרק ג מקהלת. התעכבנו על מילים לא ברורות. קראתי שוב. השאלות שנכתבו: למה כתוב שצריך לחשות? מה זה עת לעקור נטוע? מתי הטקסט נכתב? למה המילה עת חוזרת? מי הדובר בשיר? למה יש משפטים מפחידים כמו עת להרוג, למות, לפרוץ? למה השיר בנוי מהפכים, מה המסר שלו? השאלה שנבחרה: למה המשפטים המפחידים? אלרואי: כי רצה לעשות את זה. ליאורי: כ