שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה כשכבר הייתי בדרך החוצה מהבית, עם שיעור מעולה (לדעתי :) ) מוכן ביד, התקבלה ההחלטה שעוברים ללמוד בזום. כמוני, גם התלמידות התאכזבו מאוד. עד שהתחיל השיעור בדיחות ממורמרות נזרקו לקבוצת הוואטסאפ שלנו. אם יש משהו אחד משמח שעלה מביטול השיעור בלייב - זה לראות כמה הם ציפו למפגש האמיתי שלנו, כמה הוא משמעותי להן. ברגע האחרון ייצרנו, סיון ואני, שיעור חדש, עם הניסיון מהפעמים הקודמות שמה שעו

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי. בכיתה י' סיון קיפניס ואילה ליבנה נפגשנו שוב בזום :( התחלנו את המפגש בכתיבה שמטרתה לשקף משהו מרוח התקופה, מהימים האלה, לשלב בין חוויות החיים האישיות לזמן ולמקום. התרגיל האחרון בסשן היה לכתוב במילה אחת מה שלומך בצליל אחד או במילה אחת, ואז עשינו סבב שהיו בו כל מיני צלילים ומילים שנעו על הרצף שבין סבבה לממש באסה. לאחר מכן התחלקנו לחדרים וכל חדר קיבל טקסט מיומן אישי, של א.ד. גורדון, חנה סנש או אתי הילסום. התלמידים

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהחלטה מודעת – שאת תוצאותיה לא צפינו – סיכמנו שניתן להמשך הקריאה והדיון במיתוס של נרקיס ואכו כמה זמן שיידרש. התחלנו בלהיזכר ולהזכיר מה קראנו ואיפה עצרנו. כתבנו על הלוח נקודות שהתלמידות.ים העלו בפעם הקודמת. אט-אט צללנו לקריאה, ועל הדרך שמטנו קצת (או הרבה?) את השעה ולוחות הזמנים. אחרי שסיימנו לקרוא יחד התפצלנו לחברותות. ביקשנו לבחור תיאור/ משפט שמצא חן במיוחד. אחרי ההפסקה אספנ

פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' מורן בנית ושי אטר פתחנו את שנת הלימודים האקדמית בבית החינוך באוניברסיטת בר אילן עם קבוצה חדשה של תלמידי כיתה י' מרחבי העיר רמת גן. קיבלנו לידינו קבוצה של תלמידים מרשימים, ומפתיעים ברצינות שלהם. פתחנו בהצגה עצמית שלי, ובכמה כללי יסוד של תלמידאות שיאפשרו לנו לשמור על אווירת לימוד נעימה, ומכבדת. גם התלמידים הציגו את עצמם בזה אחר זה, אך למעשה שני השיעורים שלפנינו הוקדשו להצגה עצמית, בכלל כרעיון, ובפרט ש

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: פילוסופיה: הבאתי את השיר "מות אבי" של יהודה עמיחי . קראנו בסבב. השמעתי גם את השיר מושר עי מתי כספי ושלמה גרוניך. השאלות שנכתבו: למה הוא לב שהמרחקים מוזרים? מה זה אומר: "אבי פתאום מכל החדרים "? האם אבא שלו מת? למה אמרו יצא למרחקיו המוזרים, ולא סתם למרחקיו? מה יחזיק אלוהים לעד אצלו? במה הוא רצה שאלוהים יעזור לו? השאלה האחרונה נבחרה. שני: אלוהים רצה לעזור כי אולי אין לו כסף להסתדר בחיים. אולי הוא צריך עזרה ליאורי : אולי צריך