שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהחלטה מודעת – שאת תוצאותיה לא צפינו – סיכמנו שניתן להמשך הקריאה והדיון במיתוס של נרקיס ואכו כמה זמן שיידרש. התחלנו בלהיזכר ולהזכיר מה קראנו ואיפה עצרנו. כתבנו על הלוח נקודות שהתלמידות.ים העלו בפעם הקודמת. אט-אט צללנו לקריאה, ועל הדרך שמטנו קצת (או הרבה?) את השעה ולוחות הזמנים. אחרי שסיימנו לקרוא יחד התפצלנו לחברותות. ביקשנו לבחור תיאור/ משפט שמצא חן במיוחד. אחרי ההפסקה אספנ

פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' מורן בנית ושי אטר פתחנו את שנת הלימודים האקדמית בבית החינוך באוניברסיטת בר אילן עם קבוצה חדשה של תלמידי כיתה י' מרחבי העיר רמת גן. קיבלנו לידינו קבוצה של תלמידים מרשימים, ומפתיעים ברצינות שלהם. פתחנו בהצגה עצמית שלי, ובכמה כללי יסוד של תלמידאות שיאפשרו לנו לשמור על אווירת לימוד נעימה, ומכבדת. גם התלמידים הציגו את עצמם בזה אחר זה, אך למעשה שני השיעורים שלפנינו הוקדשו להצגה עצמית, בכלל כרעיון, ובפרט ש

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: פילוסופיה: הבאתי את השיר "מות אבי" של יהודה עמיחי . קראנו בסבב. השמעתי גם את השיר מושר עי מתי כספי ושלמה גרוניך. השאלות שנכתבו: למה הוא לב שהמרחקים מוזרים? מה זה אומר: "אבי פתאום מכל החדרים "? האם אבא שלו מת? למה אמרו יצא למרחקיו המוזרים, ולא סתם למרחקיו?  מה יחזיק אלוהים לעד אצלו? במה הוא רצה שאלוהים יעזור לו? השאלה האחרונה נבחרה. שני: אלוהים רצה לעזור כי אולי אין לו כסף להסתדר בחיים. אולי הוא צריך עזרה ליאורי : אולי צריך