שבוע 29 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון פתחנו בכמה מילים על תפקידו של המשוב שנתנו על הטיוטות של המסה האישית: על ההערות שנועדו לדחוף לעבר מה שהמסה עוד יכולה להיות. סיפרנו קצת על ניסיונותנו כמקבלי משוב (מתנה יקרה מפז כשהיא ניתנת ברצינות). כמות ההערות על גבי הדף – הבהרנו לא במילים האלה – אינה מעידה על חסרונה של המסה, אלא על האופן שבו מצטייר בעיני רוחנו השלב הבא של הכתיבה. אחר כך דיברנו על העקרון של Show, don’t tell והשת

שבוע 26 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון מהסיבה הישנה והטובה יחסית (מחלות, לא מלחמות), נאלצנו ברגע האחרון להיפגש – קשה אפילו לכתוב את זה – בזום. אבל, בפורמט שעיקרו שילוב של עבודה עצמאית ושיחות אישיות נכונה לנו בכל זאת הפתעה משמעותית לטובה. פתחנו במצגת ההולכת ומתארכת שלנו שמלווה את העבודה על המסות. המצגת מזכירה את השלבים שכבר עברנו בכל פעם שאנחנו מספיקות לשכוח, ובכל פעם שהיא נפתחת מתווספים לה שקפים חדשים. המפגש הנוכחי

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. בכיתה י' ענבל המאירי ודניאל פלדי היה משמח מאוד להיפגש סופסוף ולהרגיש את הביחד הקבוצתי, או כמו שכמה מאיתנו אמרו "זום זה קשה". התחלנו עם סבב מה נשמע, וגם היכרות כי הצטרפה אלינו תלמידה חדשה, ומילה שאהובה על כל אחת מאיתנו כרגע (עלו: חיפושית, שבלול, קיפוד, שמש, סולם, מזלג...), ואז התחלקנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה קיבלה "פזל" של מילים מפוזרות וניסתה להרכיב מהן שיר או טקסט שיש לו היגיון כלשהו. השיר השלם הוא "אותך בחלומי רא

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת חיפה. על אף השקט החלקי שהשתרר בשוך המלחמה, החלטנו לחזור לשגרה בהדרגה בלבד ולאור זאת המשכנו לאחד את בתי החינוך להרצאה משותפת מקוונת. הפעם התארחה אצלנו מעצבת הפונטים, מייסדת מיזם 'ערברית' - לירון לביא טורקניץ. לירון תיארה את תהליך חשיבה שעברה, שהתחיל מצפייה פשוטה במרחב הישראלי, שתי שפות חיות זו לצד זו אך כמעט אינן נפגשות במישור הכתוב, והוביל לשאלה צורנית, לא פוליטית בתחילתה, האם אפשר לבנות מערכת אותיות שתישא שתי קריאות בו