שבוע מס׳ 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: את המפגש הנחמד והמצומצם שלנו פתחנו עם הפרק הראשון של מרי פופינס. גם כי זה ספר מקסים ומופרע קצת וגם כי אני מקווה שפעולה כזו תניע לקריאה עצמאית (הספר נמצא בספריית בית הספר). הילדים הקשיבו בעניין. דיברנו על הפתיחה של הספר, על הדמויות שמוצגות בו. מה אנחנו יכולים לדעת ממה שקראנו, למה אנחנו יכולים לצפות. עברנו לטקסטים של הילדים, פתיחות לסיפור. הם שיתפו בחדווה את הטקסטים שכתבו. אלמה כתבה  זרם תודעה מובהק. זה היה מאוד מ

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע 14. 14 ילדים הגיעו. חזרנו לשגרה !! הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: עסקנו בטקסט סיני שהביא אופק. השאלות: למה הוא לקח גבעול והצביע על גולגולת? של מי הגולגולת? מה זאת אומרת גולגולת בת 100 שנה, מי נותן מספר? למה נאמר : "רק אני וזה יודעים ששום דבר לא נולד מעולם ולא מת מעולם"? השאלה האחרונה נבחרה. מעין: תמיד המורה אמרה שמישהו לא באמת נולד ומת אלין: כמו מעין, בגלל שבהתחלה אמרו לגולגולת שהיא לא יכולה לחזור לחיים וגם לא יכולה למות בחזרה אלרואי: חושב שאמר את זה ליאורי: מתייחס לאלי

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.