שבוע מס׳ 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. מפגש פילוסופיה שלנו החל אחרי הפסקה אנרגטית במיוחד (בקטע טוב מאוד!) הזכרנו את הנושאים הקודמים בהם עסקנו, ילדות ואומנות, ופנינו לטקסט הבא שפותח את הנושא החדש "בין אדם לחברו". הטקסט היה לקוח משני מקורות, ויקרא יט 27: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא". הברית החדשה מתי ז: "אל תשפטו למען אשר לא תשפטו כי במשפט אשר אתם שופטים תשפטו, ובמידה אשר אתם מודדים ימדד לכם". קראנו את הטקסט והחברים כתבו שאלות

השבוע ה-18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״ על הפכים שמשלימים זה את זה. השאלות שנשאלו: למה צריך שכל העולם יידע שהיפה הוא יפה? למה כתוב רק הפכים? מה הכוונה ב: ״כל העולם יודע שהיפה הוא יפה, וזה המכוער״? למה בשתי השורות האחרונות הוא משתמש בשמות מעליבים (רע, מכוער)? למה כל העולם יודע ש״היפה הוא יפה״ וש״הטוב הוא טוב״ - יש כאלה שלא יודעים. השאלה האחרונה נבחרה. ירין - לא יכול להיות שכל העולם יודע וכמה בודדים לא. ״כל

שבוע מס׳ 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בסרטון של אדם שמקריא את סיפור הילדים ״טרופותי״ בקולות של הדמויות השונות (מלווה בתצלומי הספר). הסיפור בקצרה מספר על עכבר קטן שמסתובב ביער, ולכל הטורפים הפוטנציאליים שהוא פוגש הוא מספר שהוא הולך לפגוש את ״טרופותי״ - יצור מומצא ומפחיד. להפתעתו הרבה בסוף הוא באמת פוגש את טרופותי שרוצה לאכול אותו, אבל העכבר מראה לו איך כביכול כל חיות היער מפחדות ממנו (כאשר למעשה הן מפחדות מטרופותי עליו שמעו סיפורי אימה). הש

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: ספרות: קיבצנו שתי קבוצות לעבודה משותפת על שני שירים של חלפי. אופק הנחה את השיעור. פתחנו בקריאת השירים.  נזכרנו מה עשינו בשבוע שעבר. דיברנו קצת על התחושות שהשירים מעוררים בנו. אלמה העידה על עצמה שהיא עדינה, כמו האישה בשיר הראשון,  שהיא יכולה לדמיין את עצמה בשיר הזה, אישה על גזוזטרא.  ליאם דיבר על הביטוי "גנבות יפות" - אולי גנבות שילדים לוקחים אחד מהשני, תוך משחק, כדי להשתעשע. אורי הציע- אם הבנקים