את שבוע הלימודים ה 17 בקמפוס בר אילן קינחנו, איך לא, במפגש מליאה בהובלה של ד"ר רוני קליין בהקשר של השאלה המסעירה את המדינה כיום: שאלת הדמוקרטיה. מהי דמוקרטיה, ומדוע אנו רואים כיום התנגשות בין שתי תפיסות של דמוקרטיה. מהי דמוקרטיה ליברלית ומהי דמוקרטיה בגרסתה המקורית, האתונאית?
בהרצאה גם נגענו בסוגיות רגישות של המציאות הישראלית, והצענו פתרונות למצב הסבוך שבו אנו נמצאים. האם ניתן לחלק את מדינת ישראל ל"קנטונים", כמו בשווייץ, כך שכל אוכלוסייה תוכל לחיות את חייה מבלי לכפות את עצמה על אחרת?
ההצעה של רוני לחלק את המדינה ל"קנטונים" עוררה מן הסתם דיון סוער ומרתק על דרכים לחיות ביחד ולחוד במקום הזה...
עוד לפני כן הספקנו ללמוד בכיתות ה'אם' שלנו וזה מה שהתרחש שם:
במגמה המשולבת (ספרות ופילוסופיה):
בכיתה י' של מורן בנית ורוני קליין:
פתחנו בקריאה של קטע מתוך הסיפור הנפילה, מאת אלבר קאמי.
הגיבור של הסיפור, המתוודה בפני זר על חייו, מספר אודות אירוע שהוא חווה בעבר. יום אחד, הוא עבר על גשר בפריז, בלילה, וראה אישה רכונה על המעקה. הוא לא שם לב לאישה והמשיך בדרכו. לאחר כמה רגעים ,הוא שמע רעש של גוף הנחבט במים, ולאחר מכן צעקה. הוא נעצר, קפא במקומו, אך לאחר כמה רגעים הוא המשיך בדרכו. הוא אמנם חשב שעליו לעשות משהו, אל לאחר מכן חשב שזה "מאוחר מדי", ולא עשה דבר. הגיבור מודה שהוא חווה רגש של בושה המלווה אותו מאז אותו לילה.
הקטע הקצר הזה הוא דוגמא למופת לשאלה המוסרית. כיצד מופיעה השאלה המוסרית בפנינו? באילו מצבים? מצבים שבהם אנחנו נמצאים בדילמה: או שנעשה משהו, או שנמשיך בדרכנו. מהו אותו "משהו"? ההוגה הגרמני עמנואל קאנט יענה: החובה. מה שהמוסר תובע מאיתנו הוא לעשות את חובתנו, למרות שאיננו חושקים בו. החובה היא המעשה הטוב, שהתבונה קוראת לנו לעשותו למרות נטיות ליבנו והאינטרסים שלנו.
התחלנו לקרוא מתוך ספרו של קאנט: הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות. שם הוא מפתח את תורת המוסר שלו, המבוססת על מה שהוא קורא "התבונה המעשית". התבונה המעשית מסוגלת לפעול מתוך רצון טוב, כלומר מתוך החוק המוסרי, שהוא קורא לו "הצו הקטגורי". הצו הקטגורי מצווה אותנו לעשות פעולה שכל אדם אחד היה אמור לעשותה במקומי באותו מצב.
מתוך הקריאה בקאנט, הבאנו דוגמאות לפעולה מוסרית. לא חסרות דוגמאות כאלה מחיי היום יום, או מההיסטוריה הקרובה והרחוקה.
שאלנו גם: מהיכן בא המוסר? האיסורים המוסריים? האם הם טבועים בנו מלידה? האם הם פועל יוצא של חינוך? והאם מדובר בציוויים דתיים, או במוסכמות חברתיות?
בכיתה יא' של יעל איזנברג ואושי קראוס:
השבוע בכיתה שלנו, יעל ואני מלמדים רק בחצי השיעור הראשון. בחלק השני: מליאה ושיחה של ד"ר רוני קליין, המורה לפילוסופיה של כיתה י'.
אבל גם בחלק הראשון אנחנו לא לומדים. אנחנו משחקים. אנחנו צוחקים ונהנים מטקסט של שייקספיר.
מי היה מאמין?
יעל מנחה את העניין בהתלהבות הרגילה.
תלמידים ותלמידות מקבלים תפקידים (אני פיה ובוטן האורג), יעל מציגה את הוראות הבימוי בכל פעם.
ואנחנו יוצאים לדרך.
שלוש דקות עברו (בתחושה שלי) והנה...נגמר החלק הראשון של המפגש.
וחוץ מזה, הצטרפו אלינו שלוש תלמידות חדשות. וזה משמח.
במגמת פילוסופיה:
בכיתה יב' של אדם לויד:
התחלנו בתזכורת על הנושא שעזבנו בשיעור הקודם, אדם סמית והקפיטליזם. סקרנו שוב את מושג חלוקת העבודה. לאחר מכן דנו בשאלה האם סחר חליפין הוא מושג מומצא לחלוטין או טבוע באדם משחר ההיסטוריה. בנוסף, דיברנו בקצרה מעט על שוק חופשי והתנאים שהוא דורש להצלחתו.
בחלק הבא, המשכנו לצפות בפרק הראשון מתוך הסדרה "קפיטליזם" ב 'כאן' 11. כך הגענו להפסקה.
Comments