אוניברסיטת בר אילן 11.10.2026

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן. 

בכיתה יא' של מורן בנית ושי אטר

אתמול נפגשנו לשיעור השני שלנו השנה. משכנו חוט מהשיעור הראשון, ואחרי המבוא על פרויד, צפינו בסרט "פרויד האאוטסיידר" של יאיר קידר. התלמידים נערכו בהתאם, עם פחמימות ראויות, אך העייפות לא איחרה להגיע. לאחר הצפייה אספתי מהתלמידים את הרגעים שנשארו איתם מהסרט: הקביעה כי לילדים יש תשוקות מיניות (איכסה), החקירה העצמית המרשימה של פרויד (זה אמיץ המהלך עם הקוקאין), התנועה מהעצמי שלו לאנושי בכלל, הכלבים שלו (מה זה הצילומים עם הכלבים שלו), מי זה בכלל ולמה עשו עליו סרט (שאלה אמיתית. שיעור ראשון זה חשוב), ועוד.

השיחה בעיקר נסבה, ואיכשהו תפחה לשיעור כולו, על שאלת הביוגרפיה והרלוונטיות שלה לקריאה פרשנית, וקריאה בכלל, בטקסט. התלמידים, מתוך עצמם, מנו את המגרעות והמגבלות של קריאה כזו. הם דיברו על משוא פנים, על צמצום החוויה, על הנחות מובלעות או חיפוש מראש, שמובילים לרדוקציה של הקריאה. אחת אפילו הגדילה וסיפרה כי ברגע שנחשפה לדעות של סופרת שאהבה, לא הצליחה להשלים את הקריאה בספר שלה, ופשוט הניחה לו. הדעות שלה לא מצאו חן בעיניה. הדיון היה ער, ומסעיר באופן מפתיע, כאילו שעמדה על הפרק שאלת הסקרנות האישית שלנו, שהיא בוערת וחשובה, לעומת הגבולות האתיים של הקריאה. לא הצלחנו לפתור את השאלה הזו, אך אין ספק שפרויד הרים לנו להנחתה. במקרה שלו ההכרעה של התלמידים הייתה שטוב שלמדנו עליו יותר, שהסרט הפך אותו קרוב יותר, מוחשי. 

בכיתה יב' יעל איזנברג ואושי קראוס

פגישה שניה ואנחנו קופצים ישר לתוך הנושא השנתי שלנו; יחידת הבחירה של המורה. השנה נדבר על רציונליות במובן הכללי ביותר שלה. נדבר על הקשר שבין שפה ומעשים לעולם. נלמד לוגיקה פורמלית (טעימה), רטוריקה, כשלים, נדבר על רציונליות אינסטרומנטלית (אדורנו והורקהיימר), כלכלה התנהגותית, תורת משחקים ואולי גם על מערכות מורכבות.

עכשיו נשאלת השאלה, בעצם שתיים: איך מתחילים ואיך משלבים בחומר ספרותי.

אנחנו – יעל ואני – מתחילים לגשש.

אני מגדיר בחלק הראשון שוב את תחומי הלימוד שלנו ואנחנו קוראים ביחד (בחלק השני) – בהנחיית יעל – את "הלב המדובב" של א. א. פו. המטרה, למצוא כשלים רטוריים בתוך הסיפור.

אבל, זה קשה מדי, קשה גם לנו. אנחנו מאבדים תלמידים ומוצאים את עצמינו מנהלים דיון עמוק עם שלושה. לא טוב.

ואז יש לנו רעיון.

אנחנו שואלים: האם רצח הוא רציונלי?

למה אתם מתכוונים, תלמידים מתעוררים ושואלים.

אנחנו לא יודעים! בואו נחשוב ונלך עם האינטואיציות של כולנו.

ופתאום, נוצר דיון עשיר עמוק וסוחף של כל הכיתה כמעט על שאלות המחברות את הרוצח בסיפור לשאלה של מהי רציונליות.

בשבוע הבא נהדק. ננסה להגדיר באופן מדויק יותר מהו רצח, מהי רציונליות וננסה לתת – באופן מורכב אבל מדויק, הגדרות שונות לקשר בינהם.

היה מעניין.