יסודי בת ים 05.12.2024

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.

הדר הירש 

היה לנו מפגש שונה הפעם. לפני שהתפצלנו לשתי קבוצות חילקנו לילדים משחקי קופסא והכרזנו על זמן משחק. היה נחמד ונעים בחדר. נפרדנו מהקבוצה של אופק. נזכרנו בכל מפגשי הפילוסופיה שהיו לנו עד כה ובטקסטים בהם דיברנו: דויד גרוסמן ואי חיבתו למי שמצהיר על עצמו כ"אוהב ילדים ", השיר "נדנדה" של ביאליק, הקטע מתוך ספר ילדים של מאיר שלו בו מצוין הבדל בין תחושת זמן של מבוגרים לעומת תחושת זמן אצל ילדים, השיר של שימבורסקה על הילדה בת השנה, חוקרת את העולם כשהיא מושכת מפת שולחן. שאלנו מה משותף לכל הקטעים האלה. אלמה אמרה שהכל קשור בילדים.

הפעם אמרתי, הטקסט שאליו נתייחס הוא זמן המשחק שהיה לנו. השאלות שעלו:

למה קוראים למשחק טאקי?

למה שיחקנו היום במשחקים?

למה התחלקנו לקבוצות?

למה הכל קשור לילדים?

למה אתם אוהבים משחקים?

למה משחקים נקבעים לפי גילאים?

שתי השאלות האחרונות קיבלו אותו מספר הצבעות. השאלה שנבחרה בסוף היתה השאלה האחרונה.

לא נשאר לנו זמן לדיון לכן הקדשנו את רבע השעה האחרונה לקריאת הטקסטים שהילדים כתבו בשבוע שעבר. כמעט כולם רצו להקריא וזה היה מקסים.

יצאנו להפסקה. אחריה הזכרתי את השאלה שנבחרה לדיון הפילוסופי.

אלמה- כי אם כתוב שהמשחק מתאים לילדים מגיל שבע ומעלה ילדים בני שלוש לא יבינו איך לשחק

אלירז - לא מסכים. ילד יכול ללמוד. גיל חינוך חובה זה מגיל שבע, אבל אפשר להסביר לילדים

גלי- לא צריך לקבוע מאיזה גיל לשחק כי אם כתוב על משחק קופסא מגיל חמש ומעלה, ילד בן ארבע לא יכולים לשחק? בטח שיכולים

שקד- כל משחק שנותנים לי זה מגיל שלוש

ארז- אם כתוב אז זה בגלל שהילדים צריכים לשחק בגיל שכתוב על הקופסא

אוולינה- אני רוצה לשאול: למה משחקים בטלפון צריכים לעלות כסף?

לירי- בגלל שיש משחקים שכאילו הם שידרוג של משחקים אחרים

גלי- משחקים שבטלפון עולים כסף כי הם טובים יותר

גאיה - אני חושבת שמשחקים זה דבר שצריך להתאים לגיל כי אי אפשר שילד גדול ישחק במשחק של תינוקות. משחקים שהם לילדים מגיל 12 פלוס, ילדים קטנים לא יבינו איך לשחק בהם. לאוולינה; יש משחקים עם פרסומות ויש משחקים שעולים כסף

דניאל - מי שמייצר את המשחק צריך הרבה אמצעים כדי לפתח אותו. משחקי טלפון מותאמים לפי אפליקציות שמוגבלות לגילאים שונים

אלמה לגאיה- יש משחקים לילדים בני שבע שילד בן שש לא יבין. לאוולינה; יש באמת משחקים שעולים כסף כי זה מפרנס אנשים. יש גיל מותאם אבל את בוחרת אם להוריד משחק או לא

שקד- זה חשוב שיהיה כתוב מאיזה גיל. למשל לגו, ילד קטן יכול לבלוע חלק וזה מסוכן

ארז לאוולינה- אנשים משקיעים כסף כדי לקבל יותר כסף, בגלל זה יש משחקים שעולים כסף. לילדים שלא יכולים לקנות זה יכול להיות מאוד בעייתי

אלירז - אני מסכים עם ארז וגם לא מסכים, כי כל משחק של יצרן שחושף אותו נותן לו ליצרן כסף. הוא מקבל כסף על כל הורדה. משחקים שעולים כסף עושים יותר כסף למי שמייצר אותם

שקד- ארז די צודק, אבל אם עושים משחקים בחינם אפשר לעשות על זה פרסומות ואז המשחק יכול להיות בחינם

אוולינה- נגיד בראול סטארס זה משחק טוב והוא לא עולה כסף

ירדן- לא מסכימה עם אוולינה. כל המשחק הזה מבוסס על כסף

גלי- אני יכולה לשחק במשחק גם בלי כסף. עברתי את כל השלבים ואני יכולה להשוויץ

אלירז - אני לא שילמתי אגורה והגעתי לרמה מאוד גבוהה. לשלם למשחק הזה זה סתם בזבוז

אני - אז למה בכל זאת יש מי שמשלם?

אלירז - מי שמשלם יכול לעבור במהירות הרבה שלבים אבל אני הצלחתי להגיע לשישים אלף בלי לבזבז כסף

גאיה - בבראול סטארס אתה יכול לשחק כמה שאתה רוצה בחינם אבל אם אתה רוצה שיהיו לך דמויות חדשות אתה צריך לקנות אותם בכסף. אחרי חודש הדמויות כבר לא חדשות והן ניתנות בחינם. כשאת נותנת כרטיס אשראי זה מסוכן. יכולים לגנוב ממך

אלמה- משחקים שלא עולים כסף יותר טובים. משחק אמור להיות להנאה

שקד- בראול סטארס זה משחק עולמי אם מבזבזים עליו כסף זה לא שווה כי אפשר פשוט להתקדם. לפעמים אתה מפסיד לפעמים אתה מרוויח.

מכאן השיחה הלכה והתפתחה תוך שימוש במונחים מתוך עולם המשחקים הווירטואליים שממש לא מוכרים לי. איבדתי יכולת לעקוב. התערבתי בשיחה: מה לדעתכם ההבדלים בין משחקים שמשחקים בטלפון למשחקים שיחקנו אנחנו בתחילת המפגש שלנו היום?

אלירז- אני משחק עם אמא דמקה בשבת בבוקר. היא שומרת שבת וזה משחק שאפשר לשחק. ההבדל הוא בזמן. אנחנו משחקים הרבה זמן. זה כיף

גלי- אח שלי בן 14. הוא שומר שבת אז דודים שלי באים אלינו כל שבת ואנחנו משחקים כולם יחד בדיקסיט. אני אוהבת לשחק עם המשפחה. זה משחק שצריך לגלות דברים חדשים, רמזים, צריך לתת סיטואציות. אני תמיד מצליחה וזה כיף

שקד- סבא לימד אותי שש בש אז אני משחק עם אבא, סבא

דניאל - הוא מעיר אותי בשבת בבוקר אומר לי בואי לשחק איתי שש בש

ארז- אצלי אם יש משחק זה פעם ב... משחקים עם אבא ואח שלי תעלומה. זה משחק רמזים, משחק חשיבה

דניאל - אצלנו בשבת לא משחקים בטלפון. אמא אמרה יום אחד מספיק עם טלפונים. בואו נשחק מונופול במרפסת. שקד משחק איתי שש בש. יש לו יתרון עלי אבל איך אפשר להגיד לו לא? הוא מעצבן. רוקד מן ריקוד טיפשי מצחיק כזה כשהוא מנצח. אני רוצה להחליף לו (שקד מדגים את ריקוד הניצחון שלו)

גאיה- יש מלא משחקים במקום משחקי טלפון אבל כשמשעמם אני חוזרת לטלפון. פעם כשהייתי בקניון שיחקתי בנייד שפתאום היה צליל כזה של התרעה כאילו יש אזעקה אז רצתי למרחב המוגן. זה היה סתם רעש מהמשחק. הרגשתי טיפשה...

תם המפגש שלנו האחרון בנושא ילדות

אופק נגאר 

פילוסופיה:

במפגש פילוסופיה עשינו משהו אחר: במקום לקרוא טקסט שיחקנו משחקי קופסא. התחלקנו לקבוצות קטנות וכל קבוצה קיבלה משחק. למשחקים הוקדשה כחצי שעה.

לאחר מכן התפצלנו לשתי הקבוצות שלנו, ושאלנו שאלות אודות ומתוך חווית המשחק. השאלות שנשאלו: איך הייתם מרגישים במשחק ׳סלט יווני׳? איך משחקים שחמט? בדרך כלל משחקים דומים אחד לשני אבל המשחק ששיחקנו היה שונה, למה? אם שחמט היה חיים אמיתיים אז הכל היה זז כמו בחיים? למה פתאום עשו לנו משחקים - עכשיו כל שבוע יהיו משחקים? למה יש מפלצות במשחק ׳החצי השני׳? למה למשחק ׳חלומות׳ קוראים ׳חלומות׳? מי יצר את הכיף? והשאלה שנבחרה: למה אנשים (ילדים) מחליטים להמציא חוקים חדשים?

רומי - אנשים ממציאים חוקים חדשים כי הם רוצים שליטה. לי זה קרה. הם רוצים שליטה, לא אכפת להם מהחוקים הנכונים. זה לא כיף כי יש ויכוחים, ובסוף או שהוא מוותר או שאתה מוותר לו. צריך לקרוא מההוראות.

אגם - הם עושים את זה כדי לנצח. זה לא נעים ומעצבן.

אמה - אנשים עושים את זה כדי לקצר את הדרך שלהם לנצח.

מאיה - לא תמיד דברים [?] כמו שצריך. נגיד בכיתה, המורה אומרת שיש חוק חדש שאסור להיות בטלפון בתחילת היום. אז יש חוקים טובים ויש לא… אם נגיד רומי חולה, היא תלך… או שפתאום יעשו חוק שללבנים אסור להיכנס לבית־חולים - אז יעשו חוק חדש. כמו שהיה פעם את מרטין לותר קינג שהיה אפרו־אמריקאי. והיה חוק שאסור לחומים ללכת למסעדות, להיכנס לשירותים ציבוריים, לשחות בבריכה. הלבנים היו הכי… וזה היה החוק. היה אסור לחומים לשבת מקדימה באוטובוס, הם היו צריכים לקום. הוא נלחם על זה ובסוף המציאו חוק חדש, שהחומים יוכלו לשבת.

עומרי - החוקים בטאקי, כשמתחילים את המשחק - זה כמו מתמטיקאים שמוצאים דרכים עצלניות, מנסים כמה שיותר לרמות ולנצח. עדיף לשחק לפי החוקים.

ירין - יפה שאנשים המציאו חוקים. מצד אחד זה כיף - גם אני עשיתי את זה. אם לא היינו ממציאים חוקים זה היה אחד המשעממים. קראתי את החוקים וזה משעמם. מצד שני אנשים מרמים.

אריאל - אנשים מרמים בטאקי בשביל לנצח. כשמישהו מנצח הם אומרים שזה לא פייר (צריך לקחת 4 קלפים). יש חוקים שאנשים ממציאים כדי לנצח.

אגם - מאיה צודקת. זה כמו עכשיו שהממשלה תמציא שלרוסים אסור ללכת לקניון ולישראלים מותר. זה לא פייר - אני הייתי נעלבת בתור רוסייה.

אופק - מה עושה חוק לרשמי? אם כולם משחקים לפי החוק שמישהו המציא, אפילו אם הוא לא רשום על הקופסה, זה לא הופך אותו לחוק הרשמי פשוט? הרי גם את החוקים הרשמיים מישהו המציא בסוף.

יואב - לגבי החוקים שאסור להיכנס לקניון - אם היו עושים את זה לך זה היה לך נעים?

רומי - אני לא מסכימה לגמרי עם אופק. אם מישהו המציא חוק זה לא אומר שזה החוק החדש. אולי הוא אומר או חושב. אבל אני כן מסכימה עם אריאל, כשאתה מנצח ואז מישהו נזכר וממציא איזה חוק. ואז כשהוא עושה את המהלך הזה [אותו מהלך שבזכותו ניצחת] הוא אומר שהתבלבל.

אמה - מסכימה עם רומי, יש ילדים שמכחישים.

מאיה - אני חושבת שרמאות זה טוב. אני ילדה רמאית. אני מרמה במלא־מלא־מלא משחקים. ודווקא רמאות זה כיף. אין פה ילד שלא רימה לפחות פעם אחת. אז רמאות זה דבר טוב. אם אני ויואב עושים משחק על מאה שקל ברור שאני ארמה.

עדי - אני חושבת שרמאות זה טוב ולא טוב. לא טוב כי הם מרמים ולא משחקים לפי החוקים. אבל אם הוא מרמה הוא עושה את זה לטובתו. וגם אף אחד לא יודע - אני מרמה וזה לטובתי. מי שלא מרמה זה לרעתם, זה כמו שנעשה תחרות על אלף שקל, ברור שארמה. וגם לגבי לותר קינג - יש כאלה שאמרו שאסור להם להיכנס ויש כאלה שאמרו שזה לא בסדר. אבל אני לא חושבת שזה גזענות, זה פשוט לפי צבע עור. אבל זה לא בסדר שאסור להם להיכנס. ולגבי רמאות - אם אני לא מכירה את החוקים זה נקרא לרמות בטעות, ואז רוב הסיכויים שיהיה ויכוח.

עומרי - לגבי מה שאופק אמר, חוקים זה כמו… אי אפשר לחיות בלי חוקים בעולם. זה כמו שאני אגיד בטאקי ש +3 זה עליי, אבל זה לא באמת. צריך להקשיב לחוקים, לרוב לא מקשיבים אבל מי שכמוני מקשיב. הכי חשוב בחוקים זה הבית כמובן.

ירין - אני מנצלת את הרמאות לטובתי. אני משחקת עם בת־דודה שלי, היא לא הכי חכמה שיש, אז בטאקי אני מרמה אותה, אומרת שאסור זה וזה, ואז מנצחת. אבל במלחמה למשל אני אומרת לה לשים ככה וככה והיא בכל זאת מנצחת אפילו שאני מרמה אותה. לטובתי זה לנצח.

אמה - אבל אם מרמים אתכן זה לא טוב.

אגם - לדעתי זה לא גזענות. זה רק דוגמה. אני למשל, אם היה לי אסורק להיכנס לקניון - זו דוגמה, לא גזענות.

רומי - רמאות זה טוב, אפשר לרמות גם לטובת האחר. זה לפעמים טוב, אם אתה מרמה לטובתך זה לא טוב. אם אתה משחק עם מישהו שהוא גרוע, ואז אתה עוזר לו שיהיה לו יותר סיכויים לנצח.

כאן נגמר הדיון שלנו שהיה מעניין מאוד. היה כיף לשמוע את כולם משתתפים, והדיון היה מאוד פתוח וכנה.

ספרות:

מפגש ספרות היה קצר יותר מהרגיל, כי פילוסופיה התארך בגלל המשחקים שלקחו זמן. התחלנו מלהזכיר את הסיפור שאנחנו קוראים, ״יש ילדים זיגזג״, והם זכרו המון־המון פרטים! אחר כך שאלתי אותם אם הם מעדיפים היום לכתוב או לקרוא, כי לא היה זמן לשניהם. הם מאוד־מאוד רצו להמשיך את הקריאה, אז זה מה שעשינו. הפעם עצרתי קצת יותר תוך כדי הקריאה, כי היו כל מיני ניואנסים שרציתי לראות מה יש להם לומר עליהם. כל מיני טכניקות כתיבה של גרוסמן, עצרתי ושאלתי אותם: למה גרוסמן כותב את זה? הם הצביעו על מקומות שבהם מה שכתוב הוא ״הפוך־על־הפוך״, כלומר אירוניה או ציניות. זה הפעיל להם את החשיבה תוך כדי הקריאה וגם חידד להם את השמיעה. בפעם הבאה - כתיבה!