למפגש שלנו הגיעה סיגל (כבר טוב!) שפתחה בסערה עם שיחת חברות בבית קפה. אני, שלא יודעת להפיק סיטואציות כאלה אבל מכירה בנחיצותן, נהניתי מאוד ושמחתי בשיתוף הפעולה המיידי והמשעשע של הילדים שנכנסו מיד לראש. אחרי כמה דקות של פטפוטים נשיים שכללו מחוות גוף ואינפוף קול, נאספנו להמשך עבודה. סיגל ביקשה שנחשוב על דמות עליה נרצה לכתוב. כל אחד אמר על מי הוא מעוניין לכתוב. סיגל שאלה שאלות שהביאו למחשבה על החיבור של הכותב לדמות, עד כמה היא מוכרת לו מחד ועד כמה היא מספיק רחוקה מאידך. עד כמה הרו

שבוע מס׳ 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: את המפגש הנחמד והמצומצם שלנו פתחנו עם הפרק הראשון של מרי פופינס. גם כי זה ספר מקסים ומופרע קצת וגם כי אני מקווה שפעולה כזו תניע לקריאה עצמאית (הספר נמצא בספריית בית הספר). הילדים הקשיבו בעניין. דיברנו על הפתיחה של הספר, על הדמויות שמוצגות בו. מה אנחנו יכולים לדעת ממה שקראנו, למה אנחנו יכולים לצפות. עברנו לטקסטים של הילדים, פתיחות לסיפור. הם שיתפו בחדווה את הטקסטים שכתבו. אלמה כתבה  זרם תודעה מובהק. זה היה מאוד מ

שבוע מס׳ 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. למפגש שלנו הגיעו השבוע שמונה חברים טובים. פתחנו בפילוסופיה. הבאתי חלק מסדרת הצילומים של "האחיות בראון". פרויקט שנמשך לאורך ארבעים שנה מאמצע שנות השבעים. ארבע אחיות שנפגשנו כל שנה ובן הזוג של אחת מהן צילם אותן לאורך שנים. הפרויקט פסק כשאחת מהאחיות נפטרה. (כך נפתח הנושא החדש, זמן. לא דיברתי על כך. נשאיר לילדים להבין את זה מתוך המפגשים הבאים). השאלות שנכתבו: למה רואים רק ראשים בתמונות? למה הן לא משנות מקום? למה יש את הפרו

שבוע מס׳ 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בתחילת המפגש שלנו זכרנו במה עסקנו בפעמים הקודמות (טקסטים שנוגעים באמונה). הפעם הבאנו קטע קצר מהסרט בריאן כוכב עליון של מונטי פייטון. בקטע ההמון הצמא לגאולה מתקבץ סביב בריאן ומכריז עליו שהוא המשיח. בריאן מתקומם לקביעה. אחת המאמינות מציינת שזו דרכם של משיחים, להתכחש לקדושתם. בריאן היה במלכוד שאין איך לצאת ממנו. השאלות שנכתבו: למה הם עושים פארודיה על המשיח שלהם? למה הנוצרים מאמינים שישו הוא המשיח שלהם? למה הוא אומר שהוא ל

שבוע מס׳ 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פתחנו בפילוסופיה. הבאנו שני טקסטים שנוגעים לאמונה באלוהים. אחד של שפינוזה והשני מתוך קריאת שמע מספר דברים. השאלות שנכתבו: למה מדברים על קנאה? למה כתוב "האהבה לאלוהים אינה יכולה להיות מוכתמת ע״י רגש של קנאה" מי אמר שאני לא אוהב אותו עכשיו? מה ההבדל בין "בכל נפשך", "בכל לבבך", "בכל מאודך"? על מה הם מדברים, על אהבה, על קנאה, על אלוהים? אולי כל זה קשור? מי זה שפינוזה ולמה הוא חשוב בסיפור הזה? מה הקשר בין מה שמלובה לאנשים ש

שבוע מס׳ 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: במפגש פילוסופיה קראנו אוסף של ציטוטים קצרים בנושא קנאה, ממקורות שונים (תלמוד, משנה אבות, ברוך שפינוזה וציטוט של סמואל ג׳ונסון). השאלות שנשאלו: למה שמישהו ישמח כשמישהו אחר נמצא ברע? ׳קנאה ותאווה וכבוד מוציאין את האדם מהעולם׳ - הכוונה שמענישים אותו או שמוציאים אותו להורג? למה הכל קשור לרגשות ולעולם ולזולת? קנאה זה טוב או לא? למה שסופרים יקנאו במישהו? אם מישהו מקנא במישהו אז הוא שונא אותו?  השאלה האחרונה נבחרה.

שבוע מס׳ 17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש בבת ים היה מצומצם אבל מעניין וטוב. הגיעו שמונה חברים . התרגשנו כולנו כשמאיה ספרה לנו על בת הדודה שלה שמנעה אסון נורא בשבוע שעבר כשהתריעה על חפץ חשוד באוטובוס. משם השיחה התגלגלה בין הילדים בארוחת הצהריים. מישהו טרח להיעלב בעוז על ציון עובדה של חבר שיש לו עור כהה. אופק ואני התערבנו ודיברנו על המושג "פוליטיקלי קורט", על הצורך הזה, החברתי החדש  שמביא לצביעות, אי אמירת אמת פשוטה ולקומפלקסים והיעלבויות מאולצות שיש בהן

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש החורפי שלנו היה מרגש ומשמח במיוחד. אמנם הגיעו רק שמונה חברים (הבנו שיום הלימודים בבית הספר אופיין במספר תלמידים דליל במיוחד), אבל היה מפגש מהנה ומקסים מאוד. התחלנו במה שעסקנו בו במפגש משבוע שעבר- שירי הייקו. אופק הביא כמה דוגמאות לשירי הייקו מתורגמים מיפנית ודרכם זכרנו כמה מהמאפיינים של הז'אנר:             • עיסוק בעונות השנה             • חלוקה של שלוש שורות. חמש הברות בשורה הראשונה, שבע הברות בשורה שנייה, חמש הברות

שבוע תשיעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. המפגש שלנו שוב היה מצומצם, לכן עבדנו יחד הקבוצה של אופק ושלי. קראנו טקסט שדיבר על התפקיד של האומנות לשמר רעיון, אידיאל,  דרך חומר. כל עוד החומר קיים, האומנות ומה שהיא מייצגת, קיימת. לפעמים מקור ההשראה ליצירת אומנות פס ונגוז מהעולם אך היצירה משמרת אותו. השאלות שנכתבו: למה כתוב בקטע "העלם יחייך כל עוד הבד יאריך ימים "? למה יש דוגמאות בטקסט? "כל עוד הבד יאריך ימים "- מה זה אומר? למה בטקסט כתוב על אומנות שנוצרה לפני 5000 שנ

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע היינו בהרכב חסר בעקבות ריבוי נסיבות שונות, לכן קיימנו מפגש משותף של שתי הקבוצות. התחלנו מלהזכיר את הטקסט של שבוע שעבר, וחילקנו את הטקסט הבא - קטע מתוך ״ספר התה״ שעוסק בניקיון של גנים יפנים. השאלות שנשאלו: אם ריקי היה מתבונן היטב בשואן, הוא היה רואה שהוא עומד במשימה. למה ריקיו נדנד את העץ ופיזר על הגן עלי זהב וארגמן? למה האבא עשה כזה בלאגן אחרי שהכל היה נקי? למה האבא אמר לשואן שזה לא מספיק נקי אחרי 3 פעמ

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: השבוע התחלנו נושא חדש במפגשי פילוסופיה: אמנות. הטקסט הראשון שלנו היה קטע מהמיתולוגיה היוונית על תחרות הציירים שבין זאוקסיס לפרהסיוס. השאלות שנכתבו: אם פרהסיוס היה צייר למה הוא לא היה ידוע? למה הציפורים רצו לנקר את הענבים אם זה ציור ולא אמיתי? למה שמישהו יצייר וילון על ציור? למה דווקא בחרו באמן לא מוכר ודווקא בפרהסיוס? האם הוא צייר אשכולות ענבים? איך הוא צייר על הווילון? למה בכלל פרהסיוס צייר וילון?

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש   היה לנו מפגש שונה הפעם. לפני שהתפצלנו לשתי קבוצות חילקנו לילדים משחקי קופסא והכרזנו על זמן משחק. היה נחמד ונעים בחדר. נפרדנו מהקבוצה של אופק. נזכרנו בכל מפגשי הפילוסופיה שהיו לנו עד כה ובטקסטים בהם דיברנו: דויד גרוסמן ואי חיבתו למי שמצהיר על עצמו כ"אוהב ילדים ", השיר "נדנדה" של ביאליק, הקטע מתוך ספר ילדים של מאיר שלו בו מצוין הבדל בין תחושת זמן של מבוגרים לעומת תחושת זמן אצל ילדים, השיר של שימבורסקה על הילדה ב

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש המפגש שלנו הפעם התחיל עם ספרות בתרגיל כתיבה. הילדים התבקשו לתאר אותי בעל פה. עודדתי אותם לפרט כמה שיותר. זה היה מעניין. הם הבינו תוך כדי שיחה שאפשר להגיד שאני לובשת חולצה אבל אפשר להוסיף הרבה מידע נוסף ולתאר את החולצה ביתר פרוט. עברנו לצפות בסרטון בו דוד גרוסמן קורא סיפור ילדים קצר. הם התבקשו לתאר תיאור  חיצוני מפורט כמה שאפשר. הקדשנו כעשרים דקות לכתיבה. הילדים שמחו לשתף בטקסטים שכתבו. ביקשתי לשים לב בכל פעם שמ

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר מתוך ״התפסן בשדה־השיפון״, שבו הולדן מסביר לאחותו, פיבי, על החלום שלו להיות ״התפסן״ כשיהיה גדול. השאלות שנשאלו: למה הדבר היחיד שהוא רוצה להיות זה התפסן? למה מדובר על משפט קופצני, זה לא לגיטימי? האם זה באמת שגעוני לתפוס אנשים לפני שהם רוצים לקפוץ מצוק? איזה משחק בשדה גדול של שיפון וכל זה? מה הקשר בין השדה של הילדים לבין הצוק שהוא עמד לתפוס ממנו? למה דווקא בשדה שיפון? למה הילד עומד על קצ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש  : התחלנו את שגרת המפגשים שלנו. התחלקנו לשתי קבוצות ופתחנו בפילוסופיה. לא התעכבנו הרבה על מה זו פילוסופיה. רק ציינתי שהתחום שייך למדעי הרוח, קיים כבר אלפי שנים, פירוש המילה - אהבת החכמה ושפילוסופים הם אנשים שמדברים על כל מיני תופעות אנושיות שקשורות לבחינת ערכים, לתובנות ומחשבות על מוסר. הנושא בו נעסוק במפגשים הקרובים הוא ילדות. לא ציינתי זאת בפני הילדים.  בחרנו קטע מתוך הספר "יש ילדים זיג זג" בו הדובר מביע אי נחת

המפגש הראשון שלנו השנה בבת ים היה נהדר. אני מוצאת שיש נחמה עבורי בפגישה הזאת עם הילדים בימים הקשים והעצובים שעוברים עלינו. הגיעו 26 חברות וחברים. חלקם חדשים, חלקם ותיקים. היתה לנו שמחת פגישה אמיתית. אחרי ארוחת הצהריים התיישבנו במעגל ודיברנו על מה שעושים בדרך רוח- חושבים מחשבות ורעיונות ומביעים אותם בקול, מקשיבים לזולת ומתעשרים במחשבה חדשה, בהבנה אחרת. עמדנו גם על השוני מלימוד בכיתה בה בדרך כלל מצפים מאיתנו לתשובה נכונה, חד משמעית, לאו דווקא אישית. המשכנו במשחק הכרות. חילקתי א

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״, על כך שהחלש גובר לעתים על החזק. זה היה כחלק מנושא ״פמיניזם ומגדר״, אבל התלמידות לקחו את הטקסט למקום אחר... השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת ״אין רך וחלש מהמים?״ כתוב ש״אין איש בעולם שלא יידע זאת״, אבל יש אנשים שלא יודעים. למה כתוב על הפכים? איך החלש גובר על החזק, הרך על הקשה? האם החלש באמת גובר על החזק? ״בעולם אין רך וחלש מהמים״, אבל יש אנשים חלשים – למה הם שוכחים מהאנשים שנפגעו ממכות וד

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: התחלנו בקריאת הטקסטים שהתלמידות כתבו בשבוע שעבר. רובן קראו בשמחה, והסכימו שנקרא גם את התגובות שכתבה הדר כדי שנוכל ללמוד מכך כולנו. לאחר מכן הסברנו קצת על שלבי הכתיבה העיונית שמצפים לנו, והתחלנו לנסח טענה אודות השיר שבו אנו עוסקים, ״ולא היה בינינו אלא זוהר״. במשך כמעט חצי שעה ישבנו וכתבנו באופן מחושב מאוד משפט אחד בודד על דף שורות קטן, שמתחיל במילים ״אני רוצה להגיד ש…״ אנחנו רואים שלתלמידות יחסית קל בשלב הזה להצביע ע

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו להתאוורר קצת עם סרט אנימציה. הצטיידנו בפופקורן ועוגת תפוחים. הסרט סיפר על לטאה וצב שחיים להם באקווריום בכיתת בית ספר.  הלטאה, שמו ליאו, הבינה שהחיים קצרים והוא לא הספיק לחוות את העולם. הוא מצא את עצמו בסופי שבוע נמסר לפי התור לילדי הכיתה. התוכנית שלו בהתחלה היתה לנסות לברוח אל העולם הגדול אבל מהר מאוד הוא מצא שהרבה יותר מעניין ונכון לעזור לחברים החדשים בשיחות נפש מרחיבות לב. בסוף הסרט דיברנו על דמויות שאהבנו יו