יסודי בת ים 26.05.2022

השבוע ה-25 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים.

ספרות:

המפגש התחיל בקריאה של סיפור קצר מאת אתגר קרת, שנקרא "צינורות". אחרי קריאת הסיפור שאלנו את הילדים מה הם חושבים עליו. חלקם לא הבינו איך הסיפור אפשרי מבחינה ריאלית, וחלקם ניסו להבין למה הילד רצה להיעלם או מה ההבדל בין המקום שהילד הגיע אליו לבין מה שקורה לפי הסיפור כשמתאבדים.

הדר התייחסה לנושא שעלה בטקסט והוא המצאות - איך אנחנו ממציאים המצאות ומה המוטיבציה להמציא דברים? הטקסט טען שאנחנו ממציאים מתוך צורך ממשי במשהו שחסר לנו. חלק מהילדים הסכימו וחלק התנגדו ונתנו את דוגמת הגומייה - ייתכן שמי שהמציא את הגומייה היה גבר, אף על פי שכלל אין לו צורך בגומייה.

דיברנו גם על כך שהילד בסיפור לא ראה כ"בעיה" את העובדה שלילדים בתמונות שהפסיכולוג הראה לו לא היו אוזניים. בהתחלה התלמידים חשבו שלא היה לו נעים לומר על זה משהו, אבל הפניתי את תשומת ליבם לזה שהילדים חסרי-האוזניים לא נכחו בחדר אלא הופיעו רק בתמונה. שאלתי אותם איך אומרים "בעיה" באנגלית, ומכאן הסברתי להם בקצרה רת מושג הפרובלמטיזציה - איך דברים הופכים להיות "בעיות" אפילו שפעם הם היו בגדר נורמה. כדוגמה נתתי את ההומוסקסואליות, שביוון העתיקה נחשבה נורמה, והיום - אפילו אם בחברה המודרנית שאנו חיים בה זוהי תופעה מקובלת שזוכה לתמיכה ציבורית - עדיין מדובר ב"בעיה", ב"אישיו" שצריך להתייחס אליו. רציתי לשאול אותם אילו עוד "בעיות" הם מכירים, שאולי פעם לא היו בגדר "בעיות", אבל הדיון נגמר עם הגעת הסטודנטים ותחילת הפעילות איתם.

פילוסופיה:

המפגש עם הסטודנטים התחיל כשהקבוצה התפצלה לשניים. אני הייתי בקבוצה עם המנחה ניתאי.היא פתחה במשחק. כל ילד כתב על פתק משפט אחד שיקרי ואחד אמיתי לגבי עצמו. המשתתפים היו אמורים לנחש מהו היגד הנכון ומה לא נכון. אחרי סבב (משעשע!) ניתאי שאלה: על מה לדעתכם נושא המפגש היום? מתוך השיחה והתשובות עלה: המשפטים שנכתבו סיפרו דברים על עצמינו. על הרצונות שלנו. במפגשים הקודמים דיברנו על לימוד עצמי באמצעות חושים, רגשות (הנעה ממני החוצה). היום נדבר על מה אנחנו לומדים על האני הפנימי דרך בחינת הרצונות שלנו (שיחה פנימית).במפגש הראשון דיברנו על פילוסופיה, אהבת חכמה . רגשות וחכמה לא מנותקים זה מזה. חכמה יכולה להביא לאהבה. אהבה יכולה להביא חכמה. חכמה היא גם חכמה עצמית , ידע על מי שאני. הדרך בה אנחנו הולכים היא לא מקרית או אקראית . האופי שלנו מנחה אותנו .

לפעמים השאיפות שלנו לא מתיישבות עם הרצונות של הזולת. אנחנו לא יכולים לבחור כל  דבר, אפילו אם אנחנו מאוד רוצים. (הילדים נתנו דוגמאות). לא תמיד אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים. (הילדים נתנו דוגמאות) ככל שאנחנו מבינים את הרצונות, האופי שלנו, ככל שיש לנו יותר חכמה עצמית, כך נדע איך ללכת בדרך הנכונה לנו, איזה בחירות טובות לנו. נוכל לאהוב את עצמינו. אפשר להבין פילוסופיה כלימוד של אהבה לעצמנו.אחרי המפגש הקבוצתי הילדים חברו לסטודנט שלהם לשיחה יותר אינטימית וכתבו על עצמם, על החוזקות והחולשות שלהם, על האופי ועל ההשפעה על החיים.היה מפגש מעניין ונעים.